קוד: למה בני ישראל ביקשו שלו אם היו להם צאן ובקר? בתנ"ך
סוג: התאמה2
מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
בפרשה (בהעלותך) משה אומר: במדבר יא22: "הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם" ומובא השלו.
השאלה: למה בני ישראל התלוננו על המן אם היו להם בהמות – (כי הרי צוו על הקורבנות)?
אם תאמר שלא היה מספיק, והרי נאמר:
שמות יב38: "וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד".
לא מצאתי התייחסות לשאלה זו אצל המפרשים המסורתיים (אולי יש אך לא מצאתי), אך לפי תורת המקורות של ביקורת המקרא הדבר פשוט: אין כאן אלא שני מקורות שונים.
איני יודע בדיוק את החלוקה למקורות, אך נראה לי שהמקור הגורס שהיו להם הרבה צאן ובקר הוא המקור הכהני (P), המקדיש את העבודה במקדש, או שזו הוספה של העורך ליישב את המקור הכהני.
כך גם נראה שהמקור הכהני פחות מקדיש תשומת לב לריאליה, שהרי נשאלית השאלה: איך הבהמות האלה בכלל שרדו במדבר? הרי הן אינן בנויות לכך. אמנם כל ההתנהלות היא ניסית, אך לגבי בני האדם לפחות מסברים את אוזנינו עם הענן והמן. נראה שלעומת זאת המקורות האחרים יותר מתחשבים בריאליה המדברית ולכן בא סיפור השלו.
רעיון זה הולך בעקבות מגמת הספר "התנ"ך היה באמת", המנסה לבדוק את היתכנות הריאלית של סיפורי התנ"ך (לדוגמא – מסע אברהם לארץ ישראל).