מאת: חגי הופר
אל: hagaihof @ gmail.com
נכתב ב: 19:16:03 07.04.2015, כתוספת/תגובה ל: שמות ז
כמה הרהורי כפירה לחג פסח, תגובות יתקבלו בברכה
בשתי פעמים מרכזיות שאני מכיר אנשים דתיים משתמשים בטיעון ההסתברותי-לוגי, להבדיל מהמדעי-ממצאי – "לא יכול להיות ש...":
עכשיו, נניח לעובדה שהתורה שבעל-פה התגבשה בשלהי תקופת בית שני ושרוב האיסורים הקשים מצויים בה, בעוד שהתורה שבכתב היא חוקת-עם די סטנדרטית לתקופה הנדונה. נניח לזה ונקבל לרגע שחוקת התורה אכן תובענית ביותר. אך גם אם כך, אין הדבר מפליא, שהרי סעיף 1 מסביר את סעיף 2!, כלומר:
אפשר לטעון שמהנדסי התורה היו מודעים לכך שהעם יינטה לדחות את שפע האיסורים והמצוות והם מצאו לכך פתרון בדמות סיפור יציאת מצרים; אם כל העם היו עבדים במצרים ואלוהים הוציא אותנו משם הרי שעלינו להיות אסירי תודה לו על כך ומה זה לשמור כמה מצוות, ככתוב: דברים י12 : "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך " . וכי יראה מילתא זוטרא היא? כן, לעם עבדים ששוחרר ממצרים! זאת, כמובן, מלבד שבח ה' שיש ביציאת מצרים שמספיק כשלעצמו להמצאת הסיפור. אמור מעכשיו: לא לחינם הוציא ה' את עם ישראל ממצרים, אלא בכדי שיהיו לו לעבדים , ככתוב: שמות ז26: "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר ה' שלח את עמי ויעבדני ". כך מוסבר הן כיצד הומצא סיפור היציאה ממצרים והן כיצד ההין העם לקבל את המצוות.
חג שמח!