קוד: שבועה בברית-המילה בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: יהודה רצהבי
אל: הצופה
נחזור לפרשת אברהם ועבדו. 'שים נא ידך תחת ירכי'
תירגם הירושלמי 'בברית-מילה שלי'.
רב סעדיה גאון, בתרגומו לתורה, עידן את המעשה וכתב 'רמוז בידך אל בריתי'.
כמעשה אברהם עשה יעקב אבינו,
כשביקש מיוסף בנו לקברו בקברות אבותיו בארץ כנען:
'שים נא ידך תחת ירכי' (שם, מז כט),
והיא ברית-המילה. כאן שינה יונתן והוסיף:
בגלל שהוא בנו לא שם ידו,
אלא אמר 'אנכי אעשה כדברך' (שם, מז ל).
והאב הסתפק בהבטחתו. אף כאן תירגם רב סעדיה 'רמוז בידך לבריתי'.
שבועה מעין זו עשה יעקב אבינו בריבו עם לבן.
'וישבע יעקב בפחד אביו יצחק' (שם, לא נג).
כיצד נשבעים 'בפחד'?
כותב טורים אלה סבור שאין 'פחד' אלא ירך.
בערבית נקרא הירך 'פכ"ד'. החי"ת העברית מתחלפת בכ'ף הערבית,
מעין חמר (יין) כ'מר.
תאמר שאין 'פחד' בלשון העברית בהוראה זו, טעות בידך. ב
ספר איוב מצביע ה' על בהמות, חית האימים שברא,
ואומר על גבורתה 'יחפוץ זנבו כמו ארז, גידי פחדיו ישורגו' (איוב מ יז).
ואין 'פחדיו' אלא ירכיו.
וכך תירגם רב סעדיה כתיב זה.
תרגומו של הגאון בא בהשפעת התרגום הארמי שתירגם 'פחדיו' פחדין, והם הביצים.
'מרוח אשך' שבתורה (ויקרא כא כ) תורגם 'פחדין'.
מתוך הצופה:
http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=39585&Word=&gilayon=2579&mador=