תגובה על: וגם חרבונה זכור לטוב

מאת: אהרון לב הארי

אל: ye-or.com

חרבונה כשמו יחרב ביתך, מבשר להמן כי הרוצה להחריב בסוף יפול בחרבו הוא - בעץ חמישים אמה.
שם העץ אל"ה וגובהו י"מ אמה יחדו שם אלהי"ם יען כי רצה להפריד את הויה הוא האלהים. לכן נפלה האות ש' מעל המן, זו הנשמה. ובמקום הנפילה קם הצרר, במקום צר, עד שנסתם המקום (ראו כשושנה בין החוחים - רמזים קבליים במגילת אסתר).