קוד: פרשת משפטים - משפט השמים לעומת משפט הארץ? בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אהובה קליין
אל: Ahuvak @ bezeqint.net
פרשת משפטים- משפט השמים לעומת משפט הארץ? / אהובה קליין
הפרשה פותחת במילים: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם..."
המילה: "לפניהם"- נראית כאן כמיותרת והיא מעוררת שאלה, הרי מובן שמשה מביא את דיני המשפט לפני עם ישראל בלבד?
על כך מובא בגמרא בכמה מקומות הסבר על מקומה של המילה: "לפניהם"
א] "לפניהם" –הכתוב השווה בין איש לאישה בכל דיני התורה- כל דיני הממונות.
ב] הקב"ה אומר למשה לשים את המשפטים האלה לא לפני אנשים פשוטים, אלא לפני אנשים בעלי ידע משפטי- דיינים, היות ורק הם מותרים לדון בענייני משפט.
ג]"לפניהם"- ולא לפני הכנענים" והכוונה שאסור להישפט בפני ערכאות גויים,
אלא רק בפני דייני ישראל.
ד] כאשר משה נמצא בהר סיני הוא מגלה כמה גדולה היא האמת האלוקית, הקב"ה אומר למשה שהמשפט בשמים הוא שונה מהמשפט על פני האדמה, על האדמה הכול מתנהל אחרת לכן אומר לו: "המשפטים אשר תשים לפניהם "- לפני דייני ישראל והכוונה שיכולתו של האדם מוגבלת לרדת לעומק האמת בכל משפט עם כל הרצון שלו, אין הוא יכול להגיע לרמה של האמת האלוקית שהדיינים של מטה יהיו מותאמים ליכולת בשר ודם ולגבי הצדק האלוקי הקב"ה ישלים זאת- כי שם דואגים למצות את הדין עד הסוף.
"לפניהם" הכוונה לשתי מערכות משפט משולבות- מערכת משפט אלוקית עם מערכת משפט של שופטים ודיינים שהם בשר ודם ויש הבדל מהותי בין בית דין של מעלה לבין בית דין של מטה, לדוגמא: שם אין צורך בעדים וגם בהתראה שהרי תפקיד ההתראה להבחין בין שוגג למזיד ובית משפט של מעלה אינו זקוק לכך - כי אלוקים יודע הכול ואין דבר המוסתר מאיתו יתברך.
בכל מצב אם המשפט של בית דין של מטה אינו מושלם- הקב"ה משלים זאת
בעצמו.
דבר נוסף בבית דין של מטה- אין מתחשבים בכל עגמת הנפש של משפחת החוטא שאינם אשמים בדרך כלל, אך בבית משפט של מעלה אלוקים מוצא דרך כיצד לנהל את העניינים, יש ואדם יצא זכאי במשפט ואחר כך הוכח שהוא אשם, אלוקים דואג להענישו, כמו שנאמר: "וצדיק אל תהרוג כי לא אצדיק רשע" [שמות כ"ג, ז]
מסקנה: אדם חייב להיות ירא שמים כי ברגע שזו דרכו הוא גם ימנע לחטוא חטאים, כמו שנאמר במסכת אבות[פרק שני,א] ".. ואין אתה בא לידי עברה, דע מה למעלה ממך: עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים"
ועוד נאמר [שם פרק ג,א] " עקיבא בן מהלל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה, דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון.."
רבנו יונה אומר בפתח שערי תשובה שלו: "שאין לו להביט לקטנות העברה אלא יביט לגדולת מי הזהיר עליה"
ובהמשך הוא אומר: אין קץ לרעת הממרה את פיו"
יהי רצון ועם ישראל ירבה ביראת שמים וכך ימנע גם מעשיית חטאים.