קוד: פרשת וזאת הברכה - ברכת משה ושמחת תורה, מה הקשר? בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אהובה קליין
אל:
פרשת וזאת הברכה - ברכת משה ושמחת תורה מה הקשר?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת וזאת הברכה שונה משאר פרשיות התורה, לפי שאינה נקראת בשבת, אלא בשמחת תורה בתום חג הסוכות.
ביום זה עולים לתורה כל המתפללים, כולל נערים שלא הגיעו עדיין לגיל מצוות.
הפרשה פותחת בברכת משה:
"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו: ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן.." [ דברים ל"ג, א-ב]
השאלות הן:
א] מהי המהות של ברכת משה?
ב] מאין לנו כי בתחילה הציע ה' את התורה לשאר אומות העולם?
ג] מה הקשר בין ברכת משה לשמחת תורה?
ברכת משה.
ישנה דעה הסוברת: כי ברכת משה מזכירה מאד גם את ברכת יעקב לבניו טרם מותו, כפי שמוזכר בחומש בראשית [פרק מ"ט] ניתן גם למצוא ביטויים משותפים בברכת יעקב ומשה.
ההבדל הבולט בין שני המברכים: אצל יעקב הברכה נאמרה לפי סדר הולדת האחים [פרט מהזכרת זבולון קודם יששכר והופעת גד ואשר לפני נפתלי]. יעקב מברך בראשונה את כל ששת בני לאה ואחר כך מברך את ארבעת בני האימהות [בלהה וזילפה] וברכת יוסף ובנימין נאמרת בסופה.
לעומת יעקב, משה אינו מברך לפי סדר הולדת השבטים, אלא אין חשיבות לסדר זה, מה שמעניין הוא שמשה אינו מזכיר בברכתו את שמעון.
על שאלה זו עונה רש"י: "שמע ה' קול יהודה" [דברים ל"ג, ז] במילה: "שמע" יש רמז לשמעון - בתוך ברכות יהודה, כאשר השבטים קיבלו כל אחד את חלקם בנחלה, שמעון נטל מתוך חלקו של יהודה.[יהושע י"ט, ט]
ומה הסיבה שמשה לא הקדיש ברכה מיוחדת לשמעון? התשובה לכך: כנראה שהוא כעס עליו היות וחטא בשיטים, לפי שזמרי בן סלוא - נשיא שבט שמעון היה מראשי החוטאים בשיטים. [במדבר כ"ה, א- ט"ו]
אבן עזרא אומר דברים דומים:הברכה לא הוקדשה באופן נפרד לשמעון מפאת חטאם של בני שבט שמעון שנצמדו לבעל פעור וגרמו למגפה גדולה בקרב העם.
רבי חנוך צבי לוין מבנדין כותב בספרו: "יכהן פאר": כי על פי דברי חז"ל ביום מותו של משה - הקב"ה הראה לו את כל הדורות של עם ישראל עד אחרית הימים. מכאן שברכת משה הייתה מכוונת לכל הדורות שעתידים לבוא עד בוא גואל. מטעם זה, נוהגים בשמחת תורה שכולם עולים לתורה וקוראים לפניהם את הפרשה ובאופן זה כל אחד מתוך עם ישראל- לוקח ברכה אישית מפי משה רבינו.
רבינו בחיי מביא שני פירושים:
א] על פי דרך הפשט: ביום מותו משה סידר את הברכה הזאת ובירך בה את כל שבטי ישראל - כי דרך הצדיקים לדאוג לברכה ביום מיתתם.
ב] על דרך המדרש: "וזאת הברכה" היא תוספת לברכות שבלעם בירך את ישראל שהיה ראוי שהוא יברך את עם ישראל - שבע ברכות כנגד שבעה מזבחות שהקים, אבל הוא בירך רק שלוש ברכות, כפי שנאמר: "והנה ברכת ברך זה שלוש פעמים" [במדבר כ"ד] הקב"ה אמר עליו שהוא רשע לפי שעינו צרה לברך את עם ישראל, על כן ה' דאג שמשה שעיניו טובות הוא יברך, כמו שנאמר [משלי כ"ב]: "טוב עין הוא יבורך"- והכוונה שרק טוב עין ימשיך לברך את עם ישראל.
ומסתבר, שמשה אכן השלים את הברכות והוסיף על ברכות בלעם עוד ארבע ברכות:
א] [שמות ל"ט]: "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציווה ה' את משה ויברך אותם משה".
ב] [ויקרא ט]: "ויבוא משה ואהרון אל אוהל מועד ויצאו ויברכו את העם"
ג] [דברים א]: "אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם".
ד] בפרשתנו: "וזאת הברכה"
התורה מיועדת לעם ישראל.
כתוב: "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן.." [דברים ל"ג, ב]
בספרי נאמר: "כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל- לא על ישראל בלבד הוא נגלה, אלא על כל האומות, בתחילה הלך אצל בני עשיו ואמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: "לא תרצח" אמרו לפניו: ריבונו של עולם כל עצמו של אותו אביהם- רוצח הוא, שנאמר: "והידיים ידי עשיו" [בראשית כ"ז, כ"ב] ועל כך הבטיחו אביו: "ועל חרבך תחיה" [שם ל"ט]
הלך [הקב"ה] ומצא בני ישמעאל, אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: "לא תגנוב" אמרו לפניו: ריבונו של עולם כל עצמו של אביהם- ליסטים היה, שנאמר: "והוא יהיה פרא אדם" [בראשית ט"ז, י"ב]
הר פארן מזוהה עם ישמעאל, שכן נאמר עליו: "וישב במדבר פארן" [בראשית כ"א, כ"א]
לעומת אומות העולם, עם ישראל לא שאל את משה מה כתוב בתורה, אלא אמר: "כל אשר דיבר ה' נעשה" [שמות י"ט, ח] ועל כן זכו לשמוע מפי ה': "אנוכי ה' אלוקיך" [שמות כ, ב]
רש"י אומר: כי כאשר עם ישראל התייצבו בתחתית ההר, ה' בא לקראתם כחתן היוצא להקביל פני הכלה.
הקשר בין ברכת משה לשמחת תורה.
ראיתי בספר התמצית למאיר ינאי: האלוקים הוא מקור הברכות שאינן נפסקות לעולם ופרשה זו: "וזאת הברכה" נוהגים לקוראה בשמחת התורה, ובסיומה תיכף מתחילים את פרשת בראשית – שהיא גם רומזת לברכה- לפי שמתחילה באות ב'.
ומה שמעניין כי בשמחת תורה - התורה בכבודה ובעצמה מברכת את עם ישראל בשמחה, כפי שנאמר: "יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך"
[ דברים ט"ו, י ] מכאן שברוכים אלה הבאים ואלה הנמצאים בעולם התורה.
הרמב"ן אומר: בבראשית רבה [ק, י"ג] מסופר שיעקב בירך את בניו טרם מותו שנאמר: "וזאת אשר דיבר אביהם" [בראשית מ"ט, כ"ח] והתכוון להגיד להם כי עתיד אדם היוצא מיעקב לברך את עם ישראל וממקום שברכתו של יעקב נפסקה, תימשך על ידי משה ואמר להם: אימתי מגיעות הברכות לעם ישראל? והתשובה: משעה שיקבלו את התורה שנאמר בה: "וזאת התורה" כי המילה: "הזאת" תרמוז לברכה שהיא התורה והיא הברית וכתוב [בראשית י"ז, י]: "זאת בריתי "
לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי ישנו קשר הדוק מאד בין ברכת משה לעם ישראל בפרשתנו לשמחת תורה, לפי שהכול רוצים לזכות בברכת אלוקים שנאמרה למשה ביומו האחרון.
ולפי מדרש שמואל: בהקדמה לספרו: "אגלי טל": "והתורה והשמחה אחים הם ולא ייפרדו, כי "פקודי ה' ישרים משמחי לב"
יהי רצון שהברכה והשמחה תשרה על עם ישראל במשך כל השנה מתוך שאיבת כוח ועוצמה מקריאת "וזאת הברכה" בחג שמחת תורה. אמן ואמן.