מאת: אהובה קליין.
פרשת בֹּא- בּוֹאה של הגאולה-כיצד ?
מאמר מאת: אהובה קליין.
[לעילוי נשמת אמי: חיה ז"ל בת בן ציון]
פרשה זו מתארת את תחילת גאולת עם ישראל ,הדבר הפלאי הוא: שדווקא מתוך החושך יוצאת הגאולה המיוחלת לדרך.
"ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה היושב על כיסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה: ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל- מצרים ותהי צעקה גדולה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת: ויקרא למשה ולאהרון לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם וגם בני ישראל ולכו עבדו את ה' כדברכם: גם- צאנכם גם- בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אותי:[שמות י"ב ,כ"ט-ל"א]
השאלות הן:
א] מה היה טיבו של ליל מכת בכורות?
ב] באיזה אופן פרעה חיפש את משה?
ג] כיצד התרחשה הגאולה?
ליל מכת בכורות.
אור החיים מסביר: כי אותו לילה - ליל מכת בכורות במצרים- היה לילה מיוחד הוא האיר בבהירות כמו אור יום והדבר רמוז בפסוק: "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" [שם י"ג, ח] השאלה היא: האם אור זה האיר לטובים ולרעים גם יחד?
והתשובה היא : כשקם פרעה בחצי הלילה , ה' מנע ממנו את האור והוא היה שרוי בחשכה.
הרמב"ן מביא את דברי הגמרא [מסכת ברכות, ט]: הגאולה התרחשה בלילה שנאמר: "הוציאך ה' אלוקיך ממצרים לילה, אך היציאה ממש התרחשה ביום, שנאמר: "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים"
פרעה קורא למשה ואהרון.
רש"י מבאר: כי פרעה היה מחזר על פתחי העיר וצועק: היכן משה נמצא? היכן אהרון נמצא?
רש"י מסתמך בדבריו על מכילתא: "מגיד שהיה פרעה מחזר ושואל בכל ארץ מצרים: היכן משה שרוי? היכן אהרון שרוי?[פסחא פ' י"ג ]
ועל פי מדרש חז"ל: מסופר רעיון זה לפרטיו: היה פרעה מחזר על פתחיהם של בתי עבדיו, אוסף אותם אתו והולך בלילה בשווקים וקורא: היכן משה, היכן גר כעת?
כתגובה- ילדי ישראל היו לועגים לו ושואלים: פרעה לאן פניך מועדות? היה עונה להם כי את משה הוא מחפש והם היו ממשיכים ללעוג לו וכל פעם מצביעים על מקום אחר, כאשר סוף, סוף פרעה ראה את משה: אמר לו : קומו צאו מתוך עמי" [שמות י"ב, ל"א]
ענה לו משה: האם אנחנו נחשבים לגנבים שנצא דווקא בלילה?
ה' ציווה עלינו: "לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" [שם י"ב, כ"ב]
עלינו לצאת ביד רמה לנגד עיניהם של תושבי מצרים.
אור החיים מבאר כי מהמילה :"לילה" – המופיעה פעמיים –ניתן ללמוד- כי פרעה חשש כאשר קרא למשה ,שמשה לא יצא לקראתו מחשש הגזירה: שאמר לו בפעם האחרונה: "לך מעלי הישמר לך אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות ויאמר משה כן דיברת לא –אוסיף עוד ראות פניך"[שם י, כ"ח-כ"ט]
פרעה רצה שמשה לא יחשוש שגזירה זו תתקיים -לכן הלך לחפשו בלילה שהרי בגזירה נאמר: "ביום" ועוד מהטעם שבלילה משה לא יכול לראות את פני פרעה וממילא הגזירה שנועדה אך ורק למשך היום-"אל תוסף ראות פני" אינה פועלת בשעות הלילה-כי בחשכה לא ניתן לראות איש את רעהו.
אור החיים מוסיף: כי מהמילים: "קומו צאו" ניתן ללמוד שמשה ואהרון לא רצו לבוא אל פרעה-לכן פרעה קרא למשה ואהרון לקום- מפני שחשב שאינם חפצים להתעורר ולבוא אליו לפיכך אמר: כי קריאתו זו למשה ואהרון תגרום הנאה, שהרי יבשר להם לצאת מתוך עמו אל גאולתם. הטעם שמשה ואהרון לא הלכו אל פרעה בלילה –לפי שה' ציווה: "לא תצאו איש מפתח ביתו..."
גאולת ישראל במצרים.
פרעה אומר למשה ואהרון: "קומו צאו מתוך עמי. גם אתם וגם בני ישראל.."
לפי דברי רשי: הרי שפרעה בתום המכה העשירית נכנע והוא אומר: שכולם רשאים לצאת: הגברים כולל הטף יוכלו לקחת איתם את צאנם ובקרם- הקערה נהפכה על פיה, כעת פרעה היה מוכן שהיציאה ממצרים תיערך כרצון משה ולא כרצונו שלו, כפי שהיה בהתחלה.
רש"י מבסס את דבריו על מכילתא: "אני אמרתי [שם י, ח]:"מי ומי ההולכים" ואתם אמרתם בנערינו וזקנינו נלך",,, אני אמרתי: "רק צאנכם ובקרכם יוצג" ואתם אמרתם [שם, כ"ו] "וגם מקננו ילך עמנו". על כך אומרים חז"ל : כי פרעה כעת נכנע והוא הביע הסכמה לכל דרישותיו של משה.
ועוד מסימני הגאולה, המופיעים בפרשה: בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב ממצרים כפי שאמר להם משה: "וה' נתן את- חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים"
רבינו בחיי מדגיש: כי התורה מנתה את מה שישראל שאלו ממצרים לפי גודל ערכם וחשיבותם : מהקטן לגדול, תחילה כלי כסף לאחר מכן, זהב ושמלות-השמלות חשובות מהזהב.
רעיון זה מזכיר את דבר ה' לאברהם: "לך- לך מארצך וממולדתך ומבית אביך"- בית האב
חשוב מארץ המולדת של אברהם.
ועוד מוסיף רבינו בחיי: כי טרם עם ישראל יצאו ממצרים ,לא אמרו: כיצד נצא למדבר ללא צידה לדרך?
ועל כך זכו לשבחים על ידי הנביא ירמיה: "זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"
התורה מתארת את: הכנת קורבן הפסח ואכילתו בחיפזון., קיום פסח מצרים. וכן את הציווי לספר על הגאולה לבנים .
רבי עקיבא נותן הסבר יפה על הפסוק: "מוציא אסירים בכושרות" [תהלים ס"ח, ז ]
ה' הוציא את ישראל ממצרים - בחודש כשר,[נוח] לא בחודש תמוז , היות ובאותו זמן יש חום ושרב, לא בטבת המתאפיין בצינה, אלא בחודש ניסן שהוא נוח מאד ליציאה לפי שאינו חם מידי ואינו קר מידי, ואם נשאל מדוע לא יצאו ממצרים בחודש תשרי? שגם הוא חודש נוח מאד?
אלא שבתקופה זו עלולים לרדת גשמים ,דבר שמקשה על אלה ההולכים בדרכים, לכן ה' הוציא את בני ישראל בניסן שהוא מתאים מבחינת מזג האוויר להליכה ארוכה.
לאור האמור לעיל: ניתן לראות בברור כיצד התרחשו הניסים לעם ישראל ,בזה אחר זה ואיך נגאלו בידי ה', כאז כן עתה: מי ייתן שנזכה כולנו לראות בקרוב את הגאולה מתממשת כמו שנאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" [מיכה ז, ט"ו]