קוד: פרשת ויחי - האם יעקב גילה לבניו את אחרית הימים? בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אהובה קליין
אל: Ahuvak @ bezeqint.net
פרשת ויחי- האם יעקב גילה לבניו את אחרית הימים?
מאת / אהובה קליין.
אחד הנושאים המעניינים והמסקרנים בפרשת ויחי: תחזית אחרית הימים על ידי יעקב- כפי שהתורה מתארת את האירוע: "ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, היקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם..."
[בראשית מ"ט,א-ג]
השאלות הנשאלות הן:
א]האם הצליח יעקב לגלות לבניו את הקץ?
ב] מדוע כפל הלשון: "האספו" ואחר כך: "היקבצו"?
ג] מדוע נאמר פעמיים: "ושמעו"?
- בתחילה אומר הכתוב: "ושמעו בני יעקב" ואילו בהמשך נאמר: "ושמעו אל ישראל אביכם" מה ההבדל בין יעקב לבין ישראל?
התשובה לשאלה א] על כך ישנם מפרשים שונים,
לפי דברי רש"י: אכן רצה יעקב לגלות לבניו את תחזית אחרית הימים, אלא שנסתלקה ממנו השכינה ולכן החל להגיד להם דברים אחרים אשר אינם שייכים לקץ הגלות.
לפי ר' אליעזר בן יעקב:אמר להם יעקב שיהיו כולם אסיפה אחת ויתרחקו מהמחלוקת, כי בית שיש בו מחלוקת עתידו חורבן, שהרי גדול הוא השלום ושנואה היא המחלוקת.
לפי אברבנאל: מטרתו של יעקב הייתה לגלות למי תינתן המלכות ומי ימלוך על בניו, מפני שראה יעקב ברוח הנבואה כי זרעו יתרבה וזקוקים יהיו למלך בעתיד,לכן עשה בדיקה בין בניו השונים ועמד על השוני ביניהם - כדי לברר מי מתאים למשרה הנעלה של המלכות.
את התכונות המתאימות למלך גילה דווקא אצל יהודה ואלו הן:
1]"יהודה אתה יודוך אחיך"- הכוונה שכולם מודעים לעליונותו עליהם ואין הם מקנאים בו.
2]"ידך בעורף אויבך"- במלחמות ידו על העליונה והאויבים מפנים לו עורף ובורחים מפניו.
3] "מטרף בני עלית". מבחינה רוחנית ומוסרית הוא מרומם על אחיו במיוחד. אין הוא נוהג כראובן- כפחז ואינו נוהג כשמעון ולוי - שבידם כלי חמס, ידיו של יהודה לא נכתמו בדם- לפי שבניגוד לאחיו הוא הציל את יוסף ממוות אכזרי באומרו: "מה בצע כי נהרוג את אחינו".
4]" כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו". מעלתו בכך שיש לו כוח קיום והתמדה, הוא רובץ במקומו כארי ואין לאף אחד אומץ להקימו.
לכן המסקנה של יעקב: "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו"
יהודה היה תמיד בראש- גם במהלך מכירת יוסף, גם כאשר שכנע את אביו בהצלחה להרשות לבנימין להצטרף אליהם בירידתם מצרימה.
כשירדו למצרים שלח יעקב את יהודה לפניו, בחניית הדגלים דגלו של יהודה היה בראשונים.
בהזכרת אנשים שינחלו את הארץ עם אליעזר הכהן ויהושע בן נון, הזכיר תחילה את כלב בן יפונה לשבט יהודה. ובמהלך המלחמות ציווה ה': "יהודה יעלה". בחלוקת הארץ הנחילו לשבט יהודה בראשונה.
ובמהלך ההיסטוריה תמיד יהודה היה במקום חשוב.
מאז שדוד המלך נתמנה למלך, יהודה המשיך לאחוז בשלטון: "עד כי יבוא שילה"- עד שיבוא משיח וגם בתקופת הגלות השליטים היו מזרע בית דוד, כפי שחזה יעקב.
התשובה לשאלה ב]לפי הכלי יקר: ישנו הבדל בן לשון האספות לבן לשון קיבוץ, לכן האספות הכוונה: שאנשים מתאספים בחוץ במקום גלוי לעין ויש שאיפה להכניסם פנימה לבית- למקום צנוע וסגור, לעומת זאת: קיבוץ- אנשים שהם מפוזרים ומתקבצים למקום אחד, אפילו יכול להיות מגולה.
מתחילה רצה יעקב לגלות את סוד הקץ לבניו, אך אין ראוי לגלות את הדבר ברשות הרבים, פן ישמע הדבר לאוזני מישהו שאינו הגון- שהרי סוד מגלים רק ליראי ה'- לכן אמר להם: "האספו", אבל משהרגיש שהדבר נסתם ממנו נקט בלשון: "היקבצו"- לשמוע דברים שאין בהם סוד.
התשובה לשאלה ג]לפי הכלי יקר: נאמר פעמיים: "ושמעו" כי לחלק מהשבטים אמר יעקב, דברי כיבושים ותוכחות כמו: לראובן, שמעון ולוי ועליהם אמר: "ושמעו בני יעקב".
ולמקצת מתוכם אמר דברי עתידות ואליהם פנה בלשון: "ושמעו אל ישראל אביהם"- מפני שאמירת עתידות תלויה ברוח הקודש המתייחס לשם ישראל- כי שם זה רוחני.
לפי ספר: "ברוך שאמר"[שהוא ספר על תפילות השנה המבאר מה אנו אומרים בתפילת שחרית בכל בוקר]: "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל".
גם כאן נאמר: "יעקב" ופעם נאמר "ישראל".בתחילה נאמר: "אוהליך ואחר כך נאמר: "משכנותיך" ונראה שאוהל נסמך ליעקב ואילו משכנותיך נסמך במיוחד ל"ישראל"
האמת שהשם "ישראל" הוא מכובד יותר מהשם "יעקב" – כי השם "יעקב" ניתן על שם: "וידו אוחזת בעקב עשו"[פרשת תולדות]
והשם: "ישראל" ניתן על שם: "כי שרית עם אלוקים[עם מלאך] ועם אנשים תוכל" [פרשת וישלח] ועוד יש להדגיש כי השם: "ישראל" קרא לו ה' בעצמו[בראשית ל"ה,י] ולכן הוא יותר מכובד.
לפי חכמי הקבלה: השם "יעקב" מתאים לעם ישראל כאשר נמצאים בגלות וגם התורה בגלות איתם ורוחם שפלה וחסרי כבוד הם-כמו שנאמר: "מי יקום יעקב כי קטן הוא" [עמוס ז,ב]
השם ישראל מתאים לעם כאשר נמצא בארצו בביטחון כמו שנאמר: "וישראל ישכון לבטח"[ירמיהו כ"ג,ו]
כמו כן יש הבדל בין "אוהל" לבין "משכן".
אוהל- דירת עראי- משהו זמני.
"משכן" הוא משהו קבוע בארץ ישראל יחד עם התורה.
לכן יעקב ידע מראש ששתי הבעיות העיקריות של עם ישראל לעתיד לבוא יהיו:
א] הפילוג בעם.
ב] חוסר הרצון לשמוע.
משום כך אמר להם: "היקבצו" וגם "ושמעו"
המסר של יעקב הוא: בקשה מבניו להיות מאוחדים וגם לשמוע בקול התורה.
יהי רצון ויתקיים בנו הפסוק: "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך"[משלי א, ח]ונזכה להיות מאוחדים כאיש אחד בלב אחד ממש כמו במעמד הר סיני.אמן ואמן.