פרשת: חוקת- מדוע זכה אהרון לבכיית כל ישראל?/ אהובה קליין

מאת: אהובה קליין

פרשת חוקת - מדוע זכה אהרון לבכיית כל ישראל ?
מאת: אהובה קליין
פרשה מורחבת זו כוללת גם את נושא מות אהרון הכהן כפי שנאמר: "וַיִּיסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה, הֹר הָהָר. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּהֹר הָהָר, עַל-גְּבוּל אֶרֶץ-אֱדוֹם, לֵאמֹור. יֵיאָסֵף אַהֲרֹן, אֶל-עַמָּיו, כִּי לֹא יָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל--עַל אֲשֶׁר-מְרִיתֶם אֶת-פִּי, לְמֵי מְרִיבָה. כה קַח, אֶת-אַהֲרֹן, וְאֶת-אֶלְעָזָר, בְּנוֹ; וְהַעַל אֹתָם, הֹר הָהָר. וְהַפְשֵׁט אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו, וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ; וְאַהֲרֹן יֵיאָסֵף, וּמֵת שָׁם. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר צִיווָּה יְהוָה; וַיַּעֲלוּ אֶל-הֹר הָהָר, לְעֵינֵי כָּל-הָעֵדָה. וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם, בְּרֹאשׁ הָהָר; וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר, מִן-הָהָר. וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן; וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל". [פרק כ', כ"ב- כ"ט]
השאלות הן:
א] מדוע נגזר על אהרון למות במדבר - ואימתי נפטר?
ב] מה גרם לעם ישראל - לבכות באופן כה עוצמתי על מות אהרון?
תשובות:
מותו של אהרון - אשר לא זכה להיכנס לארץ ישראל !

בספר הישר נאמר:
"בָּעֵת הַהִיא דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ יְיאַסֵּף שָׁם כִּי לֹא יָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָעֵל אַהֲרֹן כְּדִבְרֵי ה' אֶל הֹר הָהָר וַיָּמָת שָׁם, בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, וְאַהֲרֹן בֶּן מְאַת שָׁנָה וְעֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים בְּמוֹתוֹ בְּהֹר הָהָר".

הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת:
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: ייְאַסֵּף אַהֲרֹן אָחִיךְ אֶל עַמָּיו- כִּי לֹא יָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל- עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי הַמְּרִיבָה!
וְעַתָּה בּוֹא אֶל אַהֲרֹן וְהַגֵּד לוֹ כִּי קָרַב יוֹמוֹ לָמוּת, וְנִיחַמְתָּהוּ וְאָמַרְתָּ לוֹ:
הִנְּךָ מֵת, אוּלָם הַנחל תַּנְחִיל לִפְנֵי מוֹתְךָ אֶת כֶּתֶר כְּהֻונָּתְךָ לְבָנֶיךָ!
וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וִימָרְרוּהוּ עַד מְאֹד וַיֵּבְךְּ כָּל הַלַּיְלָה.
וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַּבֹּקֶר וְיֵלֵךְ אֶל אַהֲרֹן וְיַעֲמֹד בְּפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּקְרָא אֵלָיו לֵאמֹר: אַהֲרֹן, אַהֲרֹן! וְיָצָא אֵלָיו אַהֲרֹן וַיַּרְא אֶת מֹשֶׁה אָחִיו וְיִשְׁתָּאֶה[הִתְפַּלֵּא] אֵלָיו מְאֹד וְיֹאמַר: מָה רָאִיתָ אָחִי, כִּי בָּאתָ אֵלָי? וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר: הָגִיתִי [לָמַדְתִּי] הַלַּיְלָה בְּתוֹרַת ה' וִיקַשׁ [כָּבֵד הָיָה] מִמֶּנִּי דָּבָר מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִיווָּנוּ ה' וְאָמַר: אָבוֹא אֵלֶיךָ וְשֵׁאַלְתִּיךָ- אוּלַי תֵּדַע
וְהִגַּדְתָּ אַתָּה! וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: דַּבֵּר נָא אֵלַי אָחִי אֵלַי אֶת הַדָּבָר הַהוּא וּשְׁמַעַתִּיו. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: שְׁנָתִי אֲשֶׁר נָדְדָה בַּלַּיְלָה הַזֶּה שֶׁכַּחֲתָנִי אֶת הַדָּבָר, אוּלָם יָדַעְתִּי כִּי מְצֹא נִמְצֵאנוּ בְּסֵפֶר "בְּרֵאשִׁית"!
וְעַתָּה הוֹאֵל נָא אָחִי והבאת אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה וְקָרָאנוּ בּוֹ. וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן כִּדְבַר מֹשֶׁה, וַייִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַסֵּפֶר וַיִּקְרָא לִפְנֵי אַהֲרֹן, וְאַהֲרֹן שׁוֹמֵעַ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַנִּקְרָאִים לְפָנָיו וְאוֹמֵר: יָפֶה עָשָׂה ה'! בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ!
בִּתְבוּנָה כּוֹנֵן שָׁמַיִם!,, וַיְהִי בְּקָרוֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי אַהֲרֹן אֶת תּוֹלְדוֹת הָאָדָם בְּהִיבָּרְאוֹ, וְיֹאמַר מֹשֶׁה: מָה אוֹמֵר וּמָה אֲדַבֵּר עַל הָאָדָם אֲשֶׁר הֵבִיא מָוֶת לְעוֹלָם? וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: גְּזֵרַת ה' עוֹשֵׂנוּ הִיא! וְעַתָּה רְאֵה נָא גַּם רְאֵה כִּי שָׁם ה' אֶת הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ בְּגַן עֶדְנוֹ וְיִיטַב עִמָּהֶם כַּאֲשֶׁר לֹא הֵיטִיב עִם אִישׁ מִן הַיּוֹם הַהוּא וְעַד עַתָּה! אוּלָם כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה' וְיֶחֶטְאוּ לוֹ, וְיִגְרְשֵׁם מִן הָעֵדֶן וְיֹאמַר לוֹ: עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב!
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה שִׂים נָא לִבְּךָ עַל אַחֲרִית הָאָדָם וְרָאִיתָ כִּי אַחֲרֵי הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשָׂה ה' עִמּוֹ, פָּקַד עָלָיו אֶת פְּקֻדַּת כָּל הָאָדָם. וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: זֹאת הִיא אַחֲרִית כָּל חַי!
וַיִּשְׁמַע אַהֲרֹן וַיָּשֶׂם עַל לֵב וְיֹאמַר: הֲלֹא תַּגיד לִי אָחִי: מַדּוּעַ תִּרְבֶּה לְדַבֵּר הַיּוֹם עַל הַמָּווֶת? וְלֹא עָנָהוּ מֹשֶׁה –כִּי צַר הָיָה לוֹ מְאֹד עַל אַהֲרֹן אָחִיו. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּצַר בּוֹ אַהֲרֹן מְאֹד, וְיֹאמַר מֹשֶׁה: ה' צִיווַּנִי לְהַגִּידְךָ דָּבָר וְאַתָּה קוּמָהּ נָא, אָחִי וְעָלִינוּ אֶל הֹר הָהָר"!

חז"ל מתפלאים, מדוע לא זכה אהרון להיכנס לארץ ישראל הרי נאמר במפורש שמשה היכה על הסלע - ולא נאמר כך על אהרון ? על כך תשובתם : לא במקרה התורה מתארת את הכאת הסלע פעמיים על ידי משה: "וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, וַיַּךְ אֶת-הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ--פַּעֲמָיִם; וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים, וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.[במדבר כ, י"א]
בפסוק זה טמון חטאו של אהרון בעניין הכאת הסלע, ולמה?
אילו היה משה מכה על הסלע רק פעם אחת לא הייתה סיבה להאשים גם את אהרון בדבר - שבוודאי הופתע מן המעשה שלא התאים לדברי אלוקים במילים: "וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם" [שם, כ' ,ח]
אך ברגע שמשה הרים את המטה להכות שנית בסלע, היה יכול אהרון לעצור אותו מהכאה זו , היות ולא עצר אהרון את משה בפעולה השנייה של ההכאה על הסלע - לכן נענש - בכך נעשה שותף לאחיו משה - בחטא מי המריבה , לכן נגזר על שניהם למות במדבר בשנת הארבעים ליציאתם ממצרים.

כל עם ישראל מבכה את מות אהרון.
נאמר: "וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן; וַיִּבְכּוּ אֶת - אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל".
רש"י מסביר על פי חז"ל נאמר: "כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל"- האנשים והנשים - לפי שהיה אהרון רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו וכן אומר הילל:
"....הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן: אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה" [מסכת אבות א', י"ב]

הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת:
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אֶלְעָזָר יוֹרְדִים מִן הָהָר וְאַהֲרֹן אֵינֶנּוּ וְיָמֵר לָהֶם הַדָּבָר הַזֶּה, עַד מְאֹד, וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָמְרוּ: אֵין זֹאת כִּי קִנֵּא מֹשֶׁה בִּגְדֻולַּת אַהֲרֹן אָחִיו וִימִיתֵהוּ שם עַל הָהָר: וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ: קִנֵּא אֶלְעָזָר בִּכְהֻונַּת אָבִיו הַגְּדוֹלָה וְיַהְרְגֵהוּ וְיֵירְשָׁהוּ! וַיְהִי הֵם מְדַבְּרִים וּמֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר יָרְדוּ מִן הָהָר וְיָרוּצוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיֹאמְרוּ: אַיֵּה אַהֲרֹן אִישׁ הַשָּׁלוֹם וְהַחֶסֶד?
וְיִיתן מֹשֶׁה אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי וְיֹאמַר: מֵת אַהֲרֹן! וְיֹאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: הָאָמְנָם קָרָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הִתְייַצֵּב לִפְנֵי מַלְאַךְ הַמָּווֶת וְיַחֲשֹׂךְ אוֹתוֹ מִנְּגֹף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?.. וְעַתָּה הֵשִׁיבָה לָנוּ אֶת אַהֲרֹן אֲהוּבֵנוּ וְלֹא נָמוּת!
וְיַעֲמֹד מֹשֶׁה וְיִתְפַּלֵּל אֶל ה' וַיֹּאמֶר: לֹא עַל מוֹתִי דָּווָה לִבִּי, כִּי אִם עַל הַחֲשָׁד אֲשֶׁר יַחְשְׁדוּנִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כֵּן אָנֹכִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ ה' אֱלֹוקִי לֵאמֹור: פְּקַח נָא אֶת עֵינֵיהֶם וְרָאוּ כִּי מֵת אַהֲרֹן וְסָרָה תְּלוּנָתָם מֵעָלַי!
וַיְצַו ה' וְיִפְתְּחוּ הַמַּלְאָכִים אֶת הַמְּעָרָה וְיוֹצִיאוּ אֶת הַמִּטָּה אֲשֶׁר אַהֲרֹן מֵת בָּהּ וְיִישְׁאוּהָ בַּמָּרוֹם וְיִקְרְאוּ: תּוֹרַת אֱמֶת הָייְתָה בְּפִיהוּ! יָבוֹא שָׁלוֹם יָבוֹא שָׁלוֹם! וְיִרְאוּ בְּנִי יִשְׂרָאֵל כִּי גָווַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ לוֹ וִיסַפְּרוּ לוֹ לֵאמֹור:
אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ ! מֵת אִישׁ הַשָּׁלוֹם ! וְתַבְכֶּינָה לוֹ הַנָּשִׁים וּתְקוֹנְנֶהָ עָלָיו לֵאמֹור: אוֹיָה לָנוּ כִּי גָּווַע הָאִישׁ הַמַּרְבֶּה שְׁלוֹם בֵּיתֵנוּ! גָּווַע הָאִישׁ הַמַּרְבֶּה שְׁלוֹם בֵּיתֵנוּ!"
ישנו מדרש השואל:
כיצד יתכן כי על משה נאמר: "ויבכו בני ישראל את משה" [דברים ל"ד, ח']
ובאהרון נאמר: "וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן..... כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל".
אם כן, מפני מה על אהרון בכו כל ישראל ואילו על משה הם לא בכו עליו, אלא מקצתם?
התשובה: משה היה דיין, ואי אפשר לדיין לזכות שני בעלי הדין כאחד. אלא לזכות את הזכאי ולחייב את החייב, אבל אהרון לא היה דיין, אלא מטיל שלום בין אדם לחברו: לכן נאמר כי בכו עליו כל עם ישראל, על משה - בכו מקצתם.
ה"חיזקוני" מסביר: את המילים: "וַיִּרְאוּ, כָּל - הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן";
בשני פירושים:
א] כל העדה ראתה - כאשר ירד משה מההר ובגדיו קרועים ואפר על ראשו - בוכה ואומר: "אוי עליך אהרון אחי"
ב] ידיעה קרויה: ראיה. כמו שנאמר על יעקב: "וירא יעקב כי יש שבר במצרים" [בראשית מ', ט"ו] כלומר – כל העם ידע כי נפטר אהרון.
"בעל הטורים" אומר על המילים: "וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן";
"וַיִּרְאוּ"- בגימטריא – בעננים. [גמרא תענית ט']
לפי שכאשר אהרון נפטר הסתלקו ענני הכבוד- כי הענן היה בזכות אהרון כפי שכתוב: "כִּי בֶּעָנָן, אֵרָאֶה עַל - הַכַּפֹּרֶת" [ויקרא ט"ז, ב']. ולכן הענן בזכות אהרון, ומניין שהעננים בזכותו" ?
תשובה: לפי שנאמר:
"וַיְהִי, כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ, אֶל-הַמִּדְבָּר; וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה, נִרְאָה בֶּעָנָן".[שמות ט"ז, י']
לסיכום, לאור האמור לעיל: כל העם ביכה את מות אהרון נראה שכולם הבינו איזו אבדה גדולה הייתה להם - לפי שאהרון בנוסף לכך שהיה כהן גדול היה משכין שלום בין איש לרעהו - ובזכותו רבים חיו חיי שלום וענני הכבוד היו מלווים אותם במדבר במהלך כל ימי חייו , אך ביום פטירתו נסתלקו גם ענני הכבוד.
יהי רצון שנזכה ללמוד מדרכי אהרון הכהן ודברי דוד המלך ירקמו עור וגידים במהרה בימינו - כנאמר:
"שַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם; יִשְׁלָיוּ, אֹהֲבָיִךְ. יְהִי - שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ. לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי-- אֲדַבְּרָה - נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.
לְמַעַן, בֵּית-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ-- אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ" אמן ואמן. [תהלים קכ"ב, ו'-ט']