קוד: פרשת ויקהל פקודי, פרשת החודש - המיוחד בכיור המשכן בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אהובה קליין
אל: Ahuvak @ bezeqint.net
פרשת: ויקהל פקודי-[ החודש]- המיוחד בכיור המשכן
התורה מתארת את מלאכת הכיור במשכן: ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת במראות הצובאות אשר צבאו פתח אוהל מועד"[שמות ל"ח, ח]
מעניין שהתורה מציינת רק לגבי הכיור מאיזה מקור הובא? ממראות של נשות המדבר, המראות היו עשויות נחושת, השאלה: מדוע התורה מזכירה דווקא את מקור חומר הגלם של הכיור בעוד שבשאר כלי המשכן אין פירוט מעין זה, לדוגמא: לא מצוין מי תרם את הזהב עבור המנורה, או מקור התרומה של עצי השיטים.
רק לגבי הכיור התורה מדגישה את מקור התרומה, השאלה המתבקשת היא: מדוע?
על כך ישנם כמה תשובות:
א] רש"י אומר: בנות ישראל היו משתמשות במראות כשהן מתייפות ומקשטות עצמן לפני בעליהן,
משה היה מואס במראות לפי ששימשו את יצר הרע, אמר לו הקב"ה:כי עליו כן לקבל את המראות לתרומת הכיור- היות והן חביבות עליו במיוחד לפי שעל ידי המראות הנשים העמידו צבאות במצרים, הן היו מתקשטות לפני בעליהן, מתעברות ויולדות,לכן חשוב לציין את מקור הכיור היות והוא שימש שלום בן הבעל לאישה.
ב] לפי דעתם של אונקלוס ואיבן עזרא, התורה מעוניינת לידע לדורות שהכיור נעשה מתרומתן של הנשים שהיו באות להתפלל פתח אוהל מועד,
ראוי לציין זאת - היות ואת הקדושה שלו שאב הכוהן מרחיצת ידיו ורגליו מתוך הכיור, אומנם לפני כן הוא היה טובל גופו במקווה וכך מוציא את הטומאה, אך הכיור שימש לו
להתקדש ולעבוד אחר כך במשכן, שורש קדושה זו נעוץ בתפילתן של הנשים, והיה זה הדבר החשוב והמיוחד במשכן.
ג]לעניות דעתי- התורה רוצה להדגיש את מסירות הנפש והרצון הגדול של הנשים למען המשכן.
בזמן שהמקדש היה קיים למרות שהיו מקריבים קורבנות, עיקר הקדושה נבעה מהתפילה, מסיבה זו על כל קורבן שמקריבים, כדי לכפר על חטא- חייב המקריב גם להתוודות לפני ה', אפילו בקורבן שלמים שאין הוא משמש ככפרה על חטא- מתפלל[לפי הרמב"ם] דברי שבח.
התפילה כה חשובה שהיא יסוד הקורבן.
לכן הייתה חשיבות כה גדולה לתרומת המראות- לפי שהיא נבעה מכוח התפילה, הנשים התפללו, הגיעו להתרוממות רוח ואחר כך תרמו.
אך, יתכן שלפני התפילה הן לא היו מגיעות לדרגה כה גבוהה של נתינה- התפילה שינתה את הלב.
ידוע שבזכות נשים צדקניות נגאלו עם ישראל. בע"ה גם בגאולה הקרובה נראה ניסים ונפלאות.
היום כאשר מוקפים אנו אויבים מכל עבר- מזכירים אנו בתפילתנו את נס גאולתנו ממצרים.
עלינו לבקש מבורא עולם שיגאלנו שנית בקרוב מכל הייסורים העוברים עלינו בכלל ובפרט: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" [מיכה ז, ט"ו] במהרה בימינו אמן ואמן.