נשלח על-ידי הלל אורי (132.68.1.29) ב18:59:03 09.02.2003, בתגובה ל:
אקסיומות בפרשנות המקרא שנשלח על-ידי אראל בכפית אלול ס''ב:
אני רוצה להעיר כמה הערות:
לגבי אקסיומות מס' 1-3. זה נכון שלא ניתן לשפוט אדם עפ"י פרטים כמו שם, מראה וכו', אבל חשוב לזכור שהתנ"ך לא סתם כתב את הפרטים האלו. הפרטים הללו יכולים ללמד על אופיה של הדמות, וזה לא פוגע בבחירה החופשית של הדמות, מפני שהיא יכולה להשתמש בתכונות אופיה לטוב או לרע. אצל עשו לדוגמא מודגש האופי הרצחני (צייד, אדום, וכו'). עשו יכול להשתמש בזה לטוב או לרע .
הערה שנייה לגבי אקסיומות אלו. אני חושב שלפעמים אפשר לשפוט אדם עפ"י מקצועו, כי זה פרי בחירתו של האדם, והעובדה היא שרוב דמויות המופת בתנ"ך היו רועי צאן. גם בסיפור קין והבל, רואים העדפה ברורה לרועי צאן . וכן מהעובדה שרועי צאן היו תועבת מצרים, אפשר ללמוד שיש למקצוע זה מעלה מסוימת. נכון הוא שאפשר לעבוד את ה' בכל מקצוע, אבל כנראה שיש מקצועות בהם זה יותר קל (למשל, רב לעומת נגר).
הערה שלישית. יכול להיות שבמקרים נדירים אפשר לשפוט דמויות משניות ושוליות גם על-פי תכונות כמו שם, מראה וכו', בגלל שאין לתנ"ך עניין להתמקד בדמויות אלו ולהציג את מורכבותם, וכל תפקידם הוא רק להאיר דמויות אחרות, או להוות רקע לסיפור. דוגמא מובהקת לכך היא דמותו של נבל הכרמלי. ברור כשמש שהוא לא סתם נקרא "נבל", וששמו משקף את רשעותו. התנ"ך בכוונה מציג אותו בצורה פלקטית וחד-מימדית, מכיון שלא חשוב לו לדון בדמותו. נכון הוא, שלא ניתן לשפוט דמויות מרכזיות, עשו לדוגמא, עפ"י מאפיינים חיצוניים, כי לתנ"ך חשוב לדון בדמותם.
לגבי אקסיומה מס' 4. שלילת האפשרות להעלות השערות לגבי מניעי הדמויות היא מאוד מסוכנת. גישה כזאת לא מאפשרת לחלק נכבד מלימוד התנ"ך שלנו להתקיים. אם אי אפשר לנתח את המניעים הנסתרים של הדמויות, קשה להתייחס לאופיים של הדמויות, וקשה בכלל להבין חלק גדול מסיפורי התנ"ך. בכלל, אם היו מגבילים את הפרשנות של התנ"ך לפרשנויות מוכחות בלבד, סביר להניח שלא היו כמעט פירושים על התנ"ך. לדעתי, אפשר וצריך להעלות גם השערות לא מוכחות, ובכלל זה גם השערות לגבי מניעים וכוונות של דמויות. כמובן, שצריך לנסות לבסס את הפירושים השונים כמה שיותר עפ"י הכתוב, אבל גם אם הפירוש לא מוכח לחלוטין הוא מקובל. כאשר פירוש מסוים לא מוכח, יש גם מדדים אחרים לשפוט אם הוא נכון או לא, כמו עקביות, נאמנות להקשר הכללי וכדומה.
לגבי אקסיומה מס' 5. ישנן דמויות שהתנ"ך עצמו מסווג אותן כ"רעות" או "טובות" . לרוב, אלה דמויות משניות או שוליות שרק צריכות למלא תפקיד בסיפור, ולא עומדות בפני עצמן , ולכן התנ"ך לא מציג את מורכבותן. לגבי דמויות מרכזיות, אני חושב גם כן שהן דמויות מורכבות, אם לגבי אבות האומה אני אשאיר את שאלת המורכבות פתוחה, כדי לא להסתבך עם מתנגדי התב"ע , וכדי לא לגרור את הכפית לפולמוס נוסף בנושא…