מאת: אראל
תהלים קיח5: "
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.
"
מתוך
המצר (מקום צר ולוחץ)
קראתי "
יה! ענני! ";
וה' אכן
נענה לקריאתי בכך שהוציא אותי
למרחב (מקום רחב ופתוח).
המשורר מדבר בשם עם ישראל.
המצר הוא מקום צר ודוחק
(
מצודות) , צרה גדולה; האויבים מקיפים את עם ישראל מכל כיוון, אין לו לאן לברוח ואין לו דרך להינצל.
מן המצר הזה, עם ישראל
קורא "
יה! " - קריאת זעקה אל ה'.
המילה
ענני מתחברת לשני חלקי הפסוק (ראו
שתי מילים זהות רצופות):
1. היא חלק מהקריאה של עם ישראל "
יה, ענֵנִי! ".
2. היא גם חלק מתיאור ההצלה: ה'
עָנָנִי - ענה אותי, נענה לקריאתי.
במרחב הוא מקום רחב, ההפך ממצר. המילה
במרחב מתארת את אופן ההצלה: ה' ענני בכך שהוציא אותי מן המצר אל המרחב. ה' הכה את כל אויביי מסביב, פרץ את המצור, ואפשר לי להרחיב את גבולות ארץ ישראל.
מצרים נזכרו גם ב
איכה א3: "
גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה, הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ
בֵּין הַמְּצָרִים
" (
פירוט). גם שם הכוונה למקום צר, שבו האויבים לוכדים את עם ישראל ואינו יכול לברוח.
מרחב נזכר גם ב
שמואל ב כב20: "
וַיֹּצֵא
לַמֶּרְחָב אֹתִי, יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי
" ,
תהלים יח20: "
וַיּוֹצִיאֵנִי
לַמֶּרְחָב , יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי
",
תהלים לא9: "
וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד אוֹיֵב, הֶעֱמַדְתָּ
בַמֶּרְחָב רַגְלָי
". גם שם הכוונה לשיחרור מהמצר שמטילים האויבים.
גם עכשיו, ימי בין המצרים ה'תשפ"ד, עם ישראל נמצא במצר, מול אויבים הסוגרים עליו מכל הכיוונים; וגם היום אנחנו קוראים: "
יה! ענני במרחב! יה! ". אם יחפוץ ה' בנו, הוא יוציאנו למרחב; לא יסגירנו ביד אויב, אלא יעמיד במרחב רגלינו.