קוד: ביאור:משלי יט20 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי יט20: "שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל מוּסָר, לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶךָ
"
שמע כל עצה שנותנים לך, והיה פתוח לקבל כל דבר- מוסר (ביקורת) שאומרים לך, כי הם יעזרו לך להשתנות, להיות אחר ו חכם יותר.
/ שמע עצות ודברי מוסר, לא כדי להשיג תועלת חומרית כלשהי, אלא רק למען עצם החכמה, רק כדי שתהיה חכם יותר באחרית ימיך.
1. לפעמים אין לנו כוח לשמוע את הזולת, במיוחד כשהזולת מנסה לייעץ לנו עצות שנראות לנו מיותרות ומעצבנות. הפסוק מציע לחשוב קצת יותר רחוק: מוסר = ביקורת כואבת ומייסרת; אחרית = העתיד, תקופה מאוחרת יותר בחיים; כל עצה שנותנים לך, גם אם קשה לך לשמוע אותה, עשויה להועיל לך ולהביא לך חכמה בעתיד - באחריתך.
2. הפסוק מדגיש את חשיבות הכוונה בלימוד:
שמע עצה וקבל מוסר, לא כדי להשיג תועלת חומרית כלשהי, אלא כדי להשיג את
החכמה עצמה
(ע"פ רמ"ד וואלי): "שלא יאמר אדם: אקרא שיקראוני חכם, אשנה שיקראוני רבי, אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה, אלא למד מאהבה, וסוף הכבוד לבא, שנאמר (משלי ז, ג) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך ואומר (משלי ג, יז) דרכיה דרכי נועם ואומר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר. רבי אליעזר בר ר' צדוק אומר עשה דברים לשם פעלם ודבר בהם לשמם, אל תעשם עטרה להתגדל בהם ואל תעשם קורדום להיות עודר בו...
" (בבלי נדרים סב.).
יסר בנך כי יש תקוה... גדל חמה נושא עונש... שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך": האב צריך לחנך את בנו גם בייסורים, אבל עליו להיזהר שלא לכעוס, ולהסביר לילדים את ההגיון והחשיבות שמאחרי הייסורים. לפי זה, הפסוק "שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך" הוא דוגמה למשפט שהאב צריך להגיד לבנו לפני שהוא מטיף לו מוסר (פירוט).
ניתן
לקשר את הפסוק גם לפסוק הבא, פסוק 21, שגם בו נזכרה עצה: "רבו
ת מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום". ייתכן שהעצה שנזכרת בפס וק שלנו היא עצת ה', והפסוק מלמד את האדם לשמוע לעצת ה' - העצה שה' שם בתוך ליבו (פירוט).