קוד: ביאור:משלי טו3 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי טו3: "בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה', צֹפוֹת רָעִים וטוֹבִים
"
ה' רואה ויודע מה קורה בכל מקום, ועיניו צופות (משגיחות) גם על אנשים רעים וגם על אנשים טובים;
/ ה' רואה ויודע את המעשים שנעשים בכל מקום, ועיניו צופות (רואות לעתיד) אלו מעשים יהיו רעים ואלו מעשים יהיו טובים בסופם, ולפעמים זה שונה ממה שנראה לעיני אדם.
עיני ה' נזכרו בפסוקים רבים נוספים כמשל להשגחת ה';
אולם ישנה גישה פילוסופית שלפיה ה' מסתכל ומשגיח רק על אנשים טובים, ומפקיר את הרעים ליד המקרה. גישה זו נרמזת גם ב
חבקוק א13: "טְהוֹר
עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע, וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא תוּכָל
".
הפסוק שלנו מתנגד לגישה זו, ומדגיש ש
עיני ה' (= השגחתו) נמצאות
בכל מקום, גם במקומות טמאים, והן צופות ורואות גם את
הרעים, כמו את
הטובים: "אל
יעלה בדעתך לומר שה' יתברך, ברוך הוא, אינו משגיח על ה"רעים", כי עיני ה'
טהורות. על זה אמר:
בכל מקום... רעים וטובים
"
(הגאון מווילנה).
בהמשך הפרק ישנו פסוק המביע רעיון זה בצורה קיצונית יותר - ה' משגיח אפילו בשיא הטומאה, בשאול ובאבדון,
משלי טו11: "שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נֶגֶד ה' - אַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם
" (פירוט).
אמנם, הפילוסופים פירשו את הפסוק כך שיתאים לשיטתם: "הנה
עיני ה' הם
בכל מקום, כי כל הדברים שופעים מידיעתו והשגתו... ולזה הוא מבואר שהם
צופות הרעים והטובים
מצד ההשגחה הכוללת;
ומצד הפרטים תדבק השגחתו בטובים, אלא שכבר סודר ממנו מה שישולם בו לאיש כמעשהו, אם טוב ואם רע
"
(רלב"ג).
"הגם שדעת רבים שההשגחה נמשכת אחרי השכל ואחרי המעשים הטובים, והגם שמצאנו שה' יסתיר פניו מן הרע והבט אל עמל לא יוכל, בכל זאת דע כי
עיני ה' הם
בכל מקום,
ר"ל שהגם שכפי הציור שאנו מציירים, שמביט ממכון קדשו או ממקום או אל מקום
המוכן להשגחה הפרטית, אנו אומרים שזה המקום וזה האיש מיוחד אל חול ההשגחה,
וזה המקום והאיש יסתיר פניו ממנו ולא יביט אליהם. אבל לפי ההשקפה שכל
הבריאה הם עיני ה', והכל הוכן באופן שלא יעזוב שום דבר אל המקרה, וכל הטבע
והמערכה והתולדה היא מלאה עינים שהם שלוחי ההשגחה המביטים וצופים על כל דבר
הנעשה, ואין חשך ואין צלמות להסתר שם פועלי און, כי העינים עומדים סביבם
בכל מקום, והם
צופות בין
רעים בין
טובים, והכל מוכן
לחשבון, והצופה הוא הצופה את העתיד לבא, וכן יביטו העינים האלה שהם עיני
ההשגחה את העתיד בין הרע בין הטוב, והכל עפ"י ההשגחה המלאה את כל המקומות
"
(מלבי"ם).
"עיני ה'" - כענין (תהלים לג יד): "ממכון שבתו השגיח", שהביט "הרעים והטובים". ועיניו הם שכלו וחכמתו
"
(אבן עזרא)
למה קודם רעים ואחר-כך טובים? ראו יודע טוב ורע צופה רע וטוב.
בכל מקום - להדגיש, שהשגחת ה' היא גם על המעשים שאדם עושה בחדרי חדרים, "ולכן, לא יהיה האדם פריץ בשעת תשמיש, שלא יתנוהו בכלל הרעים, אלא יקדש את עצמו, כדי שיהיה נמנה בכלל הטובים...
"
(רמ"ּד וואלי), וכמו ב
ירמיהו כג24: "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה'?! הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה'
".
צופות - מביטות לעתיד הרחוק: "אל ייפלא בעיניך מדוע דרך רשעים צלחה, כי תדע
ש"בכל מקום עיני ה' צופות". ו"צופה" הוא מלשון הבטה למרחוק, כלומר שהקב"ה
רואה התכלית והסוף של ה"רעים וטובים", ומחמת זה הוא נותן לו טובה, כי יודע
שיבוא ממנו זרע טוב, או לאבד חלקו מעולם הבא. וזהו שצלחה דרכו, הוא השכר
למקצת מעשים טובים שעשה
"
(הגאון מווילנה, פירוש שני).