בית רשעים יישמד, ואוהל ישרים יפריח

דקויות

מה הקשר בין שני חלקי הפסוק? -

1. תנאי ותוצאה - בית רשעים יישמד הוא תנאי לכך ש אוהל ישרים יפריח: כל עוד הרשעים גרים בבית יציב, הם מגבילים ומכבידים על הישרים, וכך הישרים אינם יכולים להתפתח, ונאלצים לגור באוהל (או קרוואן). רק אחרי שבית רשעים יישמד וייהרס, אז אוהל ישרים יפריח, יצמח וישגשג ויהפוך לבית:

"והמכשולות הנמצאים בכבוד הרשעים, רבים וידועים... כי הם מכניעים כבוד אנשי אמת, ומבטלים העבודה. ואין הצלחה לכבוד הצדיקים זולתי אחרי השפלת כבודם [של הרשעים], כמו שכתוב: בית רשעים יישמד, ואוהל ישרים יפריח ". ונאמר (משלי יא יא): "בברכת ישרים תרום קרת, ובפי רשעים תהרס"" (שערי תשובה ג קנב).

2. ניגוד - ישרים מסתפקים ושמחים גם במגורי אוהל, רשעים שואפים להתהדר במגורי בית. לפי כך, יש ורשעים מצליחים לגזול אֹהֶל יְשָׁרִים ולבנות לעצמם בֵּית רְשָׁעִים, אולם, לא לעולם חוסן, כמתועד: בֵּית רְשָׁעִים יִשָּׁמֵד, וְאֹהֶל יְשָׁרִים יַפְרִיחַ (רמי ניר). ועוד: הרשעים מתייחסים לחיי העולם הזה כאל בית, העולם הזה הוא העיקר בעיניהם, והם מתנהגים כאילו שיחיו בו לנצח; אולם הישרים מתייחסים לחיי העולם הזה כאל אוהל, העולם הזה הוא זמני בעיניהם, הם משקיעים בערכים ובמצוות שמעלים את נשמתם ומכינים אותם לחיי העולם הבא (ע"פ הגאון מווילנה).

מספרים על ה"חפץ חיים", שביתו היה צנוע מאד ובקושי היו בו רהיטים. פעם שאל אותו אחד המבקרים, 'מדוע אינך קונה רהיטים חדשים?' שאל אותו החפץ חיים בחזרה, 'מדוע אתה אינך קונה רהיטים חדשים כאשר אתה מתארח כאן?' אמר לו המבקר 'אני עוד מעט חוזר לביתי, מדוע שאטרח ואקנה רהיטים חדשים רק בשביל השבועות המעטים שאני נמצא כאן?' ענה לו החפץ חיים 'גם אני רק אורח בעולם הזה, אני עוד מעט חוזר לביתי בעולם האמת, מדוע שאטרח ואקנה רהיטים חדשים רק בשביל הזמן המועט שאני נמצא כאן?'.

"הלב יודע מרת נפשו, ומכיר כי בית רשעים ישמד, הגם שביתו מבונה בעוז, בכל זאת סופו שישמד ולא יתקיים, ובשמחתו יכירו הישרים כי אהל ישרים יפריח, הישרים, הגם שאין להם בית קבוע רק אהל ארעי, ועדיין לא צמח ולא גדל, בכל זאת יפריח וישגא מאד, וזה הרגשה פנימית ירגישו בו האוילים והישרים" (מלבי"ם)

אוהל - מקום מגורים או צמח ריחני

המילה אהל מציינת לא רק מקום מגורים (ניגוד לבית) אלא גם צמח ריחני, כמו ב במדבר כד6: "כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע ה', כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם": "כאהלים - כתרגומו, לשון מור ואהלות. נטע ה' - בגן עדן.  לשון אחר: כאהלים נטע ה' - כשמים המתוחין כאהל, שנאמר "וימתחם כאהל לשבת". נטע ה' - לשון נטיעה מצינו באוהלים, שנאמר ויטע אהלי אפדנו" (רש"י). האוהל של הישרים יפריח וייתן ריח טוב (ע"פ מטמונית למשפחות סופרים).

הקבלות

חכמי המדרש דרשו את הפסוק על דור המבול: "בית רשעים ישמד - זה דור המבול, ואוהל ישרים יפריח - זה נח" (בראשית רבה ל א). ניתן לפרש מדרש זה באותן שתי דרכים (ראו "דקויות"):

1. תנאי ותוצאה - ה' השמיד את בתיהם של אנשי דור המבול הרשעים, כדי שנוח הישר יוכל לפרוח בשלוה;

2. ניגוד - "דור המבול ברשעתם, היו בעלי עצמה גדולה, כמו העוצמה של בית מול אוהל. בית הוא יציב וחזק, ומגן על האדם. אוהל - מתנודד ברוח, אינו עמיד בגשם, חלש. בכל זאת האוהל פרח והפריח תולדות, והבית - נשטף במבול. דוקא נח, שאיננו עוצמתי, הוא זה שהעמיד את המשך העולם, ואנשי המבול עם כל עוצמתם - נשמדו בימי המבול. חז"ל בדרשתם אומרים לנו, שדור המבול איננו רק הסטוריה, אלא זהו מודל, המלמד אותנו כיצד פועלים הדברים בעולם. הבטחון העצמי הגדול, עד כדי כך שאדם לא מוכן לשמוע שיש בעיה בדרך שהוא הולך בה, זה דבר שלא מחזיק מעמד. תופעה כזו נשטפת כאשר יש מבול" (הרב יהושע וייצמן, למה האדם רעב? - אתר ישיבת מעלות).