זיהוי ושתי ואסתר

קוד: זיהוי ושתי ואסתר בתנ"ך

סוג: פרטים2

מאת: הרב קורמן

אל: תכלת אברהם

לאחר גילוי היכל המלוכה בשושן הבירה וחשיפת מסמכים עתיקים בחפירות ארכיאולוגיות במזרח התיכון, התברר ששמות אנשים ובעיקר של תפקידים, המוזכרים במגילה, אינם פרי דימיונו של הסופר, אלא הם אכן שמות אוטנטיים שהיו מקובלים בפרס הקדומה ובסביבתה. השם פרתמים היה תואר של שרי הממשלה וראשי השילטון. השם fratama משמעותו ראשונים, אצילים. אחשדרפן הוא שם של שר ומושל, ואולי הכוונה למושל בכל מדינת חסות. גם פרווינציות נקראו "אחשדרפניות". כמה דיו נשפך כדי להוכיח שהשם פור לא היה ידוע במזרח הקדמון, עד שגילו את קוביית הפור (puru) מימי שלמנאסר ה-3 (858-824 לפנה"ס). כאמור, גם בעניין השמות הפרטיים התגלה שהם שמות שהיו נהוגים כבר אז, אולם קשה לזהותם עם אישים ידועים.

השם ושתי, הקרוי בפרסית קדומה "והשתי", מובנו 'המהודרת' (ר' אהרן מרכוס ב"קדמוניות" עמ' 126). יש טוענים, כי המובן של השם "ושתי" הוא בניאופרסית 'יופי' (ראה "אנציק. המקראית" בערך "ושתי", שיש גם הסבורים שמקור השם "ושתי" הוא בהודית ומובנו "הרצויה"). אסתר -"סתארא"- פירושה "כוכב". אולי זה המקור לשם star באנגלית. גם כן, כיתר האישים המוזכרים במגילה, קשה לזהותן עם הנשים המפורסמות בהיסטוריה הפרסית, אולם יש המזהים את ושתי עם סטאטירה היפה. הביוגראף פלוטארכוס (46-120 לספירה) בסיפרו "חיי אישים", בפרק על ארתחשסתא (מהדורת א.א . הלוי , בעמ' 465,456) מספר את קורות חייה ושנרצחה על לא עוון בכפה. בעקבותיו זיהה הושנדר את אסתר עם סטאטירה היפה. (J. Hoschander\1923\The Book of Ester in Light of History)

בעקבותיו אימצו רבים אחרים את הזיהוי. ר'יעקב מדן בהערותיו המאלפות על מאמרו החשוב של ד"ר חיים חפץ : "מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה - עיון מחדש" (פורסם ב"מגדים", גליון י"ד, סיון תשנ"א, עמ' 78-147, ראה שם בעמ' 124-125 בהערה ל"א) אומר:

כיון שלפחות לפי מקור זה של פלוטארכוס מתוארת סטאטירה כאישה טובה ונאמנה לבעלה וכאישה נעימה ונוחה לבריות ואף לפשוטי העם. על פי שיפוטו של פלוטארכוס נרצחה סטאטירה על לא עוון בכפה. תיאורה של ושתי במגילה כלל אינו מתאים לתיאור זה.

לא הצלחתי להבין, היכן מצא בתיאורה במגילה אי התאמה לדברי פלוטארכוס. במגילה רק מסופר שעשתה משתה לנשים וסרבה משום מה להופיע בפקודת המלך. לא מוזכרת הסיבה לאי הופעתה. רק באגדות היא מוזכרת כמרשעת. אולם, באגדות מסופר גם שמצב בריאותה, בלשון המעטה, מנע ממנה להופיע. אדריינוס קיסר רומי, אשר כל ההיסטוריונים משבחים אותו על התנהגותו הנאותה והנאורה, מופיע באגדות שלנו כסמל הרשעות והאכזריות. האם בשל כך נאמר, שמדובר בשני אישים שונים? יש מן האמת בשני התיאורים. בדרך כלל התנהג באדיבות, תחילה התנהג כך גם כלפי העם היהודי, אף הורה תחילה לבנות מחדש את בית המקדש, אך שינה את דעתו והחל לשנוא את העם היהודי באופן מיוחד, וכלפיו בלבד התנהג באכזריות (ב"פיענוח אגדות" בפרק "אונקלוס ואדריינוס קיסר" הסברתי מה הניע את אדריינוס לשנות את יחסו לעם היהודי).

אחרים מזהים את ושתי עם פריסאטיס, ששמה הפרסי היה "פרושתית". בהשמטת שתי אותיות ראשונות ואחרונות, מתקבל השם "ושתי". פלוטארכוס מתאר אותה כמרשעת, יהירה, תאבת שילטון ואכזרית. תכונותיה תואמות את תיאורה באגדות. אגב, היא היתה אחות בעלה. שליטי פרס נהגו לשאת גם את נשות או פילגשי אביהם (מקורות לעניין ראה במאמרו של חפץ ובהערותיו של הרב מדן).

את אסתר מזהים עם סטאטירה (סטהירה) ואחרים מזהים אותה עם "אטוסה", שהיתה אשתו השניה של ארתחשסתא השני (פלוטארכוס שם עמ' 468). שם זה מזכיר בצלילו את "הדסה" (אסתר ב,ז).

אולם, כל אלה הן בגדר השערות, וזהו דבר כמעט בלתי אפשרי לזהות בודאות את אחשוורוש של המגילה. עלינו לזכור שרק מתחילת מניין השטרות ישנה היסטוריה מעודכנת ומאורעותיה מסודרים לפי זמנים קבועים, המוכיחים התאמה בין המסורת והלוח העברי לבין המחקר ההיסטורי. הסטיה היא בשנה או שנתיים בלבד, וזאת מכמה סיבות, שלא נדון בהן כעת, ואינם בעלי משמעות.

א. א. עקביא בסיפרו "סדרי זמנים" עסק רבות בעניין והסביר שסטיה זו נובעת בעיקר אם מתחילים לספור את מניין השנים ממולד אדם הראשון או מתחילת היצירה, שהתחילה בכ"ה באלול תיאורטי, שהיא שנת היצירה, כלומר שנה לפני הולדתו של אדם הראשון, שנולד בא' בתשרי בשנה החדשה. הבעיה הכרונולוגית בעיקרה היא עד תחילת מניין השטרות, שנים בהם קשה לפענח בדיוק את התאריכים הכרונולוגיים המדוייקים.