זיהוי גיבורי המגילה - כללי

[1] במחקר ההיסטורי בסדר המלכים יש לשים לב למספר דברים. השם ארתחשסתא משמש גם כשם פרטי וגם ככינוי כמו כורש, דריווש ועוד. אנו יודעים על שלושה מלכים בשם זה. לפי חכמי ישראל הוא שם מלכות, כמו פרעה במצריים, אבימלך בארץ פלשתים, סולטאן בתורכיה, צאר ברוסיה, כל שליט כונה בתואר זה. "ארתחשסתא על שם מלכותו, ומה שמו? - דריווש שמו" (ראש השנה ג,ב). גם בסדר עולם רבה נאמר: "הוא כורש הוא דריווש הוא ארתחשסתא, לפי שכל המלכות נקראת ארתחשסתא" (פרק ל'). המובן של השם הוא כנראה 'גדול-המנצחים'. "ארת" = גדול, "תרשסתא" = "נצחן" ("מאור עיניים" בשם בירוסוס הכשדי). אמנם ייתכן שלפעמים כינו את כורש או את דריווש בשם ארתחשסתא, אך ברור שהיו שלושה מלכים שונים, שכל אחד מהם נקרא באחד משמות אלה (הגר"א בביאורו ל"סדר עולם" אומר שכורש וארתחשסתא הם שני מלכים שונים). הרז"ה "בעל המאור" (בפירושו לראש השנה ג) אומר: "אבל הפירוש הנכון לפי הפשט זה שכתוב 'וטעם כורש ודריווש וארתחשסתא מלך פרס' שלושה מלכים היו". האבן עזרא העיר: "כי כל איש דעת יבין שג' מלכים היו" (שפה ברורה", פיורדה תקצ"ט,ח). הריטב"א אף העלה רעיון שהיו גם 3 מלכים בשם ארתחשסתא. לפי בעל "לקח טוב" גם השמות כורש ודריווש הם שמות מלכות כמו פרעה ולא שם פרטי.

מתקבל על הדעת, שהשמות כורש, דריווש, ארתחשסתא ועוד אינם שמות מלכות וגם לא בהכרח שמות פרטיים, אלא כפי שנוהגים האפיפיורים. השם "אפיפיור" או "פאפא" הוא שם תואר של התפקיד, כמו שפרעה היה שם תואר לשליט. אולם, כל שמות האפיפיורים, עד ימינו, אינם שמותיהם האמיתיים. כל אפיפיור שנבחר בוחר (או בוחרים לו) לעצמו שם חדש, כשם אפיפיור היסטורי מסוים. כדי למנוע טעויות מוסיפים את המספר השוטף לאותו שם. כך הגיע האפיפיור יוחנן להיקרא ה-23 ופיוס ה-12 ועוד. לקדמוני פרס לא היה חוש היסטורי כדי לדייק בשמות בעלי השילטון ואין להם מניין כרונולוגי קבוע ומסודר העובר ממלך למלך. כל מלך מנה את שנות שילטונו מנותק מן העבר ואף אין תמיד חשבון ברור ומדוייק לגבי שנותיו שלו. כאמור, גם בפרטי המאורעות לא דייקו, בלשון המעטה.

[2] לפי חשבון בעל "סדר עולם רבה" עברו מלידת יצחק עד יציאת מצריים 400 שנה. הרמב"ן (לשמות יב, מ-מא) סבור שעברו 430 שנה. מכיבוש ארץ סיחון ועד לימי יפתח עברו לפי סע"ר 300 שנה ואילו לפי ר"י אברבנאל (לשופטים יא,כו) עברו 260 שנה בלבד. לפי סע"ר והגמרא עמד הבית הראשון על תילו 410 שנים ואילו לפי הראב"ד בספר הקבלה הוא עמד 427 שנים. לכן ברור, שלא ניתן לקבוע תאריכים מדוייקים למאורעות שונים.

נוסף לאמור, ההיסטוריה היהודית היתה תמיד וכנראה גם תהיה שונה מההיסטוריה הכלל עולמית, עד שנגיע למצב אוטופי של "ונמר עם גדי ירבץ". ההיסטוריה היהודית אינה חופפת ובצדק, להיסטוריה של האומות. רבים מאיתנו זוכרים עדיין את מאורעות מלחמת העולם השניה ומה שקדם לה ומה שהיה אחריה. בריטניה היתה אז אימפריה ווינסטון צ'רצ'יל ראש ממשלתה בימים ההם. צ'רצ'יל מוצג כראש וכחשוב ביותר בין מנהיגי העולם המערבי במאבקם האדיר נגד מכונת המלחמה הנאצית, שנחשבה לגדולה ביותר של כל הזמנים. צ'רצ'יל מוצג כגדול המנהיגים והרוח החיה במלחמה נגד גרמניה הנאצית. לאחר מפלת צרפת הוא היה היחיד שניצב כמחסום לפני המכבש הנאצי. זמן רב עבר עד שארה"ב הצטרפה למאבק איתנים זה ורוסיה עשתה זאת מחוסר ברירה, לאחר שהיטלר הפנה את כוחותיו והחל לכבוש גם את רוסיה.

איש אינו מעוניין לגרוע מהתשבחות שהרעיפו על צ'רצ'יל במלחמתו נגד הנאצים, אולם רבים מוסיפים, ש"אילולי צ'רצ'יל, אף יהודי לא היה שורד באירופה; אילולי צ'רצ'יל לא היתה קמה מדינת ישראל". לפעמים אף יהודים טוענים זאת. אולם, לכשתיכתב ההיסטוריה היהודית התמונה תהיה שונה לחלוטין. בהנהגת צ'רצ'יל יצאה בריטניה הגדולה למלחמה כדי להגן על פולין. היא יצאה להגן על נורבגיה, יוון ואחרים. אולם, בנוגע ליהודים צ'רצ'יל לא נקף אצבע כדי לעזור ולהציל אף יהודי. מאות אלפי יהודי אירופה אפשר היה להציל, אילו בריטניה לא היתה סוגרת את גבולות הארץ נגד עליית יהודים. אילו איפשר להפציץ את מסילות הרכבת שהובילו למחנות המוות, היו ניצולים מאות אלפים או לפחות רבבות יהודים. צ'רצ'יל היה ארדיכל הניצחון של גויים נגד גויים גרועים מהם, אך בכל הקשור בעם היהודי, הוא לא ייזכר לטובה, בלשון המעטה. אמנם הוא השמיע פעמים רבות דברי שבח על הציונות, אך בפועל יש לו חלק עקיף בהשמדת מאות אלפי יהודים, כי בידו היה להצילם, וודאי שאין לזקוף לזכותו הקמת מדינה יהודית.