קוד: ביאור:קהלת א13 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
קהלת א13: "וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם; הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ
"
- ונתתי (הקדשתי) את ליבי (מחשבתי) לדרוש ולתור (לחקור) באמצעות ה חכמה שלי, על כל מעשי האדם תחת השמיים; וגיליתי שהכוח השולט על כל אשר נעשה תחת השמים הוא אותו עניין רע אשר נתן אלהים לבני-האדם כאשר נתן להם בחירה החופשית המאפשרת להם לבחור לענות ברע.
עניין - מהשורש
ענה (כמו בניין - מהשורש בנה, מניין - מהשורש מנה).
1. קהלת מחליט לחקור את כל מה שנעשה תחת השמיים, ואז מעיר בסוגריים שעצם המחקר הזה הוא
עניין רע - כלומר עבודה קשה הגורמת צער לחוקר, וללא תועלת: "חקר בחכמה... לראות דברי חפץ ועיקרי כל המעשים, אף על פי ש"הוא עניין רע", בעבור שיתעסק האדם בדבר שלא יועיל
"
(אבן עזרא). כך פירשו רוב
התרגומים האנגליים: "It is a
hard thing which God has put on the sons of men to do", "It's an
unhappy obsession that God has given to human beings", "What a
bothersome task God has given humanity to keep us occupied!", "God has given people this
miserable task to keep them occupied.", "this
grievous occupation hath God given to the children of men to weary themselves therewith.", "It is an
unhappy business that God has given to the children of man to be busy with.", "Mortals are weighed down with a
terrible burden that God has placed on them". קהלת יודע שהוא מתחיל במשימה קשה וכואבת, ולמרות זאת מרגיש שהוא לא יכול לוותר עליה. הוא לא יכול לוותר על המחקר, כמו שירמיהו לא יכול לוותר על הנבואה,
ירמיהו כ9: "וְאָמַרְתִּי 'לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ וְלֹא אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ', וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי; וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל וְלֹא אוּכָל
" (פירוט).
2. יש עוד פסוק בתנ"ך האומר שה' נתן רע לפני בני האדם,
דברים ל15: "רְאֵה
נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת
הָרָע
". שם הכוונה היא, שה' נתן לאדם בחירה חופשית, המאפשרת לו לעשות טוב אבל גם לעשות רע.
העניין הרע הזה הוא נושא המחקר של קהלת: הוא יוצא לחקור את כל המעשים שאנשים עושים תחת השמיים בכוח הבחירה החופשית שה' נתן להם לעשות רע. ואולי
העניין הרע הוא מסקנת המחקר: אחרי שקהלת חוקר את כל הנעשה תחת השמיים, הוא מגיע למסקנה שכל הצרות נובעות מהבחירה החופשית של האדם - מכך שה' נתן לבני האדם אפשרות לעשות רע. "ונתתי את לבי לדרוש בתורה... ולהתבונן בה
על כל המעשה הרע האמור למעלה
הנעשה תחת השמש, ובינותי בה שהוא
הענין הרע אשר נתן הקדוש ברוך הוא לפני בני האדם "את החיים ואת המות, את הטוב ואת הרע"
"
(רש"י), "הבנתי שזה הוא דבר רע במה שעזב אלהים והניח כל המעשים לבני האדם בתת להם הבחירה לעשות כחפצם
"
(מצודות).
3. העניין הרע הוא
הלב שנזכר בתחילת הפסוק (לִבִּי
): "מצאתי שליבי ושכלי המתבונן הוא עניין רע וחסר, שהוא כחיי בלבד, לא שכל בפועל
"
(ספורנו).
1.
לענות כמו
עניין
, והכוונה למנהג קבוע: "ענין רע - מנהג רע להם.
לענות בו - להתנהג בו.
ענין - יש לפותרו לשון
מעון ודירה, ויש לפותרו לשון
עיון ומחשבה; וכן
לענות בו
"
(רש"י).
2.
לענות מלשון
עינוי וייסורים
(אבן עזרא פירוש שני, מצודת ציון) או מלשון
ענוה והשפלה: "להיכנע לפניו בהכירו את חסרונו, ולא יתגאה בבחירתו, שיחשוב היותו בפועל דומה ליוצרו
"
(ספורנו).
3.
לענות בו נזכר גם ב
דברים יט16: "כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ
לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה
". ייתכן שהכינוי
בו רומז אל אלהים עצמו: הוא נתן לבני-האדם את הבחירה החופשית, ואותה בחירה חופשית מאפשרת להם גם לפעול נגדו -
לענות בו סרה ולדבר עליו דברים רעים.