מאת: אראל
איכה א13: "
'מִמָּרוֹם שָׁלַח אֵשׁ בְּעַצְמֹתַי, וַיִּרְדֶּנָּה; פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלַי, הֱשִׁיבַנִי אָחוֹר; נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה.'
"
"- ה' הביא עליי עונש מכל הכיוונים:
ממרום (מלמעלה)
שלח אש ,
ורדה (הדביק אותה) בכל
עצמותיי ; ומלמטה
פרש רשת לרגליי שלכדה אותי כשניסיתי לברוח מהאש,
והשיבני אחור ; ועשה אותי
שוממה וללא עזרה מאף עם אחר, כמו אישה שהיא
דוה (נידה)
כל היום , וכולם מתרחקים ממנה."
---
בהמשך
לפסוק הקודם, ירושלים מסבירה ומתארת את האסון העל-טבעי שה' הביא עליה: אסון מתואם מכל הכיוונים.
מלמעלה ה' שלח אש, כמו בסדום,
בראשית יט24: "
וה' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית
וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם
" (
פירוט).
וירדנה - כמה פירושים:
1. מלשון
רדה = שבר; "
וירדנה = וישבר אותה ע"י רידוי ויסורין... שבר כל אחת ואחת [מעצמותיי]
"
(
רש"י) .
2.
מלשון
רדד = הדביק, כמו ב
מלכים א ו32: "
וַיָּרֶד עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב
"; "
וירדנה =
וידביקנה
לאש
בעצמותיי
"
(ר' יוסף קרא) .
האש מהשמיים נדבקה בכל עצמות ירושלים, בכל בתיה ורחובותיה.
ה' לא הסתפק באש מן מלמעלה, אלא גם
פרש רשת לרגליי מלמטה; רגליי הסתבכו ברשת, וכך ה'
השיבני אחור כשניסיתי לברוח מהאש.
כשאדם מוכה באש ולא יכול לברוח, הוא עדיין יכול לזעוק לעזרה; אבל ה'
נתנני שוממה - בודדה ורחוקה מאנשים אחרים.
דוה היא אישה במחזור,
ויקרא טו33: "
וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ
"; היא כאובה, וגם בעלה מתרחק ממנה. והנמשל, שכל העמים האחרים התרחקו ממני ולא רצו לעזור לי בעת צרתי, כמו ב
איכה א17: "
פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ, אֵין מְנַחֵם לָהּ; צִוָּה ה' לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו, הָיְתָה יְרוּשָׁלַים
לְנִדָּה בֵּינֵיהֶם
".
גם היום, תשעה באב ה'תשפ"ד, אנחנו נאלצים להתמודד עם
מלחמה רב זירתית, ועם אויבים התוקפים אותנו מכל הכיוונים:
אבל יש גם נחמה:
וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ, וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו". ה' שלח בנו את האש, ולכן ה' גם ירדה ויסיר את האש מעלינו;
הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ ונשוב[וְנָשׁוּבָה], חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם"; ה' פרש לנו רשת, רק כדי שנתעורר לשוב אליו.
כמו אישה נידה, המופרשת מבעלה רק כל ימי טומאתה, וכשתטהר תחזור לבעלה" (פלגי מים) .