קוד: חטא נדב ואביהוא, ואנשים נוספים שנענשו על כך שחרגו מתפקידם בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אלחנן יהודה
אל: מנח"ת שבת ה'תשס"ו שמיני
"וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" (ויקרא י' א'). נדב ואביהוא הקריבו אש זרה, שה' לא צווה אותם להקריב. הם רוצים להתקרב אל ה' בדרך לא נכונה, ונכווים.
חיפשתי עוד מקומות בתנ"ך שבהם מוזכרים חטאים דומים ומצאתי כמה:
• אדם וחוה בגן עדן רוצים להדמות לה', "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹ-קִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע" (בראשית ג' ה'), אוכלים מעץ הדעת ונענשים בגירוש מגן עדן.
• בני האדם בתקופת נח שרוצים להדמות לבורא מנסים לברוא יצורים חדשים על ידי הכלאה וכדומה - נענשים במבול.
• אנשי מגדל בבל, מנסים להגיע לשמים - נענשים בפיזור ובבלבול השפות (בראשית י"א).
• אנשי בקעת סדום חושבים שכל מי שבא אליהם לעיר שייך להם - נענשים במהפכת ערים נוראית (בראשית י"ט).
• קרח ועדתו חושבים שכל העדה כולם קדושים ולכן לכולם יש זכות שווה להתקרב לה' - האדמה בולעת אותם (במדבר ט"ז).
• עוזיה / עזריה מלך יהודה נכנס להיכל להקטיר קטורת - נענש בצרעת עד יום מותו (דברי הימים ב',כ"ו).
• נבוכדנצר מלך בבל חושב שבזכותו בבל כה גדולה - נענש בגירוש מקרב בני האדם עד שיכיר בה' מחדש (דניאל ד').
בכל המקרים האלה העונש הוא חמור מאין כמוהו. ונשאלת השאלה, למה העונש כה חמור? חשבתי על הסבר אחד: לכל אדם יש מקום ותפקיד בעולם. אדם שלא מסתפק בתפקידו ורוצה לכבוש מקום שהוא אינו מתאים ואינו שייך אליו, בעצם חושב שהוא יודע יותר טוב מה', אזי הוא פוגע בתפקוד העולם. אדם כזה צריך שינוי תפיסה עמוק, צריך שהאדם יבין להיכן הוא שייך ואיפה מקומו. אבל מצד שני, רואים במקרים שהבאתי, שלא כל החוטאים נענשו במיתה. ניתן אולי להבין מזה, שלא כל אחד שאינו מסתפק בחייו ומחפש שינוי בהכרח טועה. אדם וחוה, למשל, מקבלים תפקיד חדש בעולם, משלטון ישיר של ה' הם מקבלים עצמאות מסוימת, הם עובדים קשה יותר כדי להשיג את לחמם. נבוכדנצר הופך להיות ממלך שמכין לעצמו פסלים, למלך שמפרסם את מלכות ה' בעולם. נקודה למחשבה.