קוד: זיהוי נביא לאורך הדורות בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל:
על-פי הרמב"ם (שהסיק זאת מספר דברים פרק יח): "כל נביא שיעמוד לנו ויאמר שה' שלחו,
אינו צריך לעשות אות כאחד מאותות משה רבנו או כאותות אליהו ואלישע, שיש בהם שינוי מנהגו של עולם;
אלא האות שלו שיאמר דברים העתידין להיות בעולם, וייאמנו דבריו
".
בדברים אלה יש חידוש גדול: המבחן לנבואה אינו בעשיית מופתים, אלא באמירת העתיד!
זהו אחד ההבדלים בין עם ישראל לבין הגויים,
דברים יח14-15: "כִּי
הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן
לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן
" - בעם ישראל, נביא לא צריך לעשות ניסים ונפלאות, אלא רק לעמוד במבחן מדעי (ע"י נבואות שלא יופרכו, כנ"ל).
מעניין לבדוק את הקריטריונים לזיהוי נביא לאורך הדורות:
וַיִּגְדַּל שְׁמוּאֵל; וה' הָיָה עִמּוֹ, וְלֹא-הִפִּיל מִכָּל-דְּבָרָיו אָרְצָה. וַיֵּדַע כָּל-יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע, כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לה'" - בני ישראל הכירו בו לאחר שכל דבריו התגשמו.
וּבְבֹאָהּ הִנֵּה בָאָה וְיָדְעוּ כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם".
וַיִּקַּח אֶת-אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר-נָפְלָה מֵעָלָיו, וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם, וַיֹּאמַר, אַיֵּה ה' אֱלֹהֵי אֵלִיָּהוּ; אַף-הוּא וַיַּכֶּה אֶת-הַמַּיִם, וַיֵּחָצוּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע. וַיִּרְאֻהוּ בְנֵי-הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר-בִּירִיחוֹ מִנֶּגֶד, וַיֹּאמְרוּ 'נָחָה רוּחַ אֵלִיָּהוּ עַל-אֱלִישָׁע'; וַיָּבֹאוּ לִקְרָאתוֹ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ אָרְצָה" - אך שם לא מדובר על זיהוי נביא, כי אלישע כבר היה ידוע ומוכר כנביא, אלא על זיהוי ממשיכו ויורשו של אליהו בהנהגת חבורת הנביאים. כשבני-הנביאים ביריחו ראו שאלישע לקח את אדרתו של אליהו והשתמש בה בדיוק באותו אופן כמו אליהו, הם הבינו שאלישע הוא היורש.
קריטריון נוסף נזכר בדברי רמב"ם: "
נביא שהעיד לו נביא אחר שהוא נביא --הרי זה בחזקת נביא, ואין זה השני צריך חקירה: שהרי משה רבנו העיד ליהושוע, והאמינו בו כל ישראל קודם שיעשה אות. וכן לדורות" (הלכות יסודי התורה י:י).