קוד: אתיו לאכול בתנ"ך
סוג: השלמה2
מאת: אראל
אל: שיעור נח"ת חיפה נ"ג
ירמיהו יב1-3: "צדיק אתה, ה', כי אריב אליך; אך משפטים אדבר אותך, מדוע דרך רשעים צלחה, שלו כל בוגדי בגד? נטעתם, גם שורשו - ילכו, גם עשו פרי; קרוב אתה בפיהם, ורחוק מכליותיהם. ואתה, ה', ידעתני - תראני, ובחנת ליבי איתך; התיקם כצאן לטבחה, והקדישם ליום הריגה.
"
כמו רבים אחרים בתנ"ך ובהסטוריה, גם ירמיהו התלונן על הצלחת הרשעים -
רשעי ישראל או רשעי הגויים. מהי תשובתו של ה' לתלונה זו?
1. ייתכן שתשובת ה' כתובה בפסוק הבא - יב04: "עד מתיי תאבל הארץ, ועשב כל השדה ייבש; מרעת יושבי בה, ספתה בהמות ועוף - כי אמרו 'לא יראה את אחריתנו!'
": כלומר: עכשיו א"י שוממה ואבלה בגלל עוונותיהם של ישראל שיושבים עליה, וזה לא יכול להימשך כך לנצח; הפתרון היחיד הוא להביא לכאן את הגויים הרשעים (הבבלים), שיגלו מכאן את בנ"י החוטאים, ואז יתחיל 'דף חדש' - הצדיקים יחזרו לכאן והארץ שוב תפרח
(ע"פ מצודת דוד).
עד מתיי...").
מרעת יושבי בה...": הסיבה שהגויים הרשעים מצליחים היא עוונותיהם של ישראל (ע"פ רש"י).
כי את רגלים רצת וילאוך, ואיך תתחרה את הסוסים?! ובארץ שלום אתה בוטח, ואיך תעשה בגאון הירדן?! כי גם אחיך ובית אביך, גם המה בגדו בך - גם המה קראו אחריך מלא; אל תאמן בם, כי ידברו אליך טובות. כלומר: אל תחשוב שרק אנשי ענתות הם רשעים; להפך: הם הרשעים הקטנים, ה'איטיים' ("
רגלים"). הרשעים הגדולים, ה'מהירים' ("
סוסים"), נמצאים ב"גאון הירדן" (משל לירושלים). בעצם כולם רשעים, גם הקרובים שלך שמדברים אליך דברים טובים (ע"פ מלבי"ם). כך שאין טעם להרוג את הרשעים מענתות - הפתרון היחיד הוא להגלות את כל עם ישראל, כמו שמתואר בהמשך הנבואה (פירוט).
4. ייתכן שהתשובה באה בסוף הפרק, שבה ה' מבטיח שיעניש את כל השכנים הרעים הנוגעים בנחלת ישראל
(יהודה אייזנברג).
5. ולדעתי (אראל), עיקר התשובה של ה' לירמיהו כתובה בפסוקים 7 והלאה:
עזבתי את ביתי, נטשתי את נחלתי; נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה
. הסיבה שהרשעים (רשעי ישראל או הכשדים) מצליחים, והסיבה שהארץ שוממת, היא שה' עזב את ארץ ישראל ואת עם ישראל, והפקיר אותם בידי אויביהם - הרשעים. כפי שהוסבר ב
מאמר על שכר ועונש בתנ"ך, אין בתורה הבטחה שה' יברך את ארץ-ישראל בכל מצב, ואין בתורה הבטחה שה' יעניש את הרשעים בכל מצב; רק כאשר עם ישראל, כציבור, הולך לפי התורה (כלומר חוקי התורה הם חוקי המדינה) - ה' עוזר לו. העזרה של ה' מתבטאת בתחום הכלכלי (פריחת הארץ), הבטחוני (הצלה מאויבים) והרוחני (השגחה פרטית והענשת רשעים). אבל כאשר עם ישראל, כציבור, לא הולך לפי התורה - ה' עוזב אותו, ואז הארץ עלולה להיות שוממה, האויבים עלולים לכבוש את הארץ, והרשעים עלולים להצליח. המצב הזה, שבו הרשעים מצליחים, צריך להדליק אור אדום אצל בני ישראל - שישימו לב לכך שה' עזב אותם ויבינו שהיחסים ביניהם התדרדרו:
היתה לי נחלתי כאריה ביער; נתנה עליי בקולה, על כן שנאתיה.
אם לא ישימו לב לכך - ה' ימשיך להפקיר אותם, והגויים יבואו ויאכלו אותם:
העיט צבוע נחלתי לי, העיט סביב עליה; לכו, אספו
כל חית השדה - התיו לאוכלה.רועים רבים שיחתו כרמי, בוססו את חלקתי; נתנו את חלקת חמדתי למדבר שממה.
אבל הארץ נשארת שוממה כי הם לא שמים לב למצב ולא מתקנים כלום:
שמה לשממה, אבלה עליי שממה; נשמה כל הארץ,
כי אין איש שם על לב.
" עכשיו "שלו כל בוגדי בגד", הרשעים יושבים בשלוה, אבל זה זמני; בעתיד:
על כל שפיים במדבר באו שודדים, כי חרב לה' אוכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ:
אין שלום לכל בשר
.
בנבואת ישעיהו יש קטע שמזכיר את הקטע הנ"ל מנבואת ירמיהו (ישעיהו נו 9 - נז 2; ההקבלות מסומנות בקו): "כל חיתו שדיי; אתיו לאכול כל חיתו ביער. צופיו עיוורים כולם, לא ידעו; כולם כלבים אילמים, לא יוכלו לנבוח; הוזים, שוכבים, אוהבי לנום. והכלבים עזי נפש, לא ידעו שובעה,
והמה רועים, לא ידעו הבין; כולם לדרכם פנו, איש לבצעו מקצהו. אתיו אקחה יין, ונסבאה שיכר; והיה כזה יום מחר, גדול יתר מאוד. הצדיק אבד,
ואין איש שם על לב; ואנשי חסד נאספים באין מבין, כי מפני הרעה נאסף הצדיק.
יבוא שלום, ינוחו על משכבותם; הולך נכוחו.
"
הקטע הקודם דיבר על כך ש
דרך רשעים צלחה
, והקטע הזה מדבר על כך ש
הצדיק אבד
. זהו הצד השני של אותו הרעיון שהוסבר ב
מאמר על שכר ועונש בתנ"ך: אין שכר ועונש ליחידים. כשרואים תופעות כאלה צריך לשים לב אליהן, צריך להבין שהיחסים בינינו לבין ה' התדרדרו - כי ה' כבר לא משגיח עלינו. אבל בני ישראל לא שמים לב לכך:
ואין איש שם על לב
.
בקטע הקודם נאמר, שבעתיד
אין שלום לכל בשר
, כי ה' יפקיר את בנ"י גם בתחום הבטחוני והאויבים יאכלו אותם. הקטע הזה משלים את התמונה ואומר
יבוא שלום, ינוחו על משכבותם; הולך נכחו
: הצדיק שנפטר ינוח בשלום על משכבו, ורק האנשים שנשארו - ולא שמו על לבם בזמן - יסבלו מהמלחמות שיבואו.