קוד: ספר הישר= בתנ"ך
סוג: השלמה1
מאת: אראל ע"פ מלבי"ם
אל: פירושים וסימנים 3
|
|
"שמש בגבעון דום... עד ייקום גוי אויביו..." (יהושע י13, מלחמת הדרום). |
|
"ויאמר ללמד בני-יהודה קשת..." (שמ"ב א18, לפני קינת-דוד). |
|
בשני מקומות נזכר משהו שכתוב "על ספר הישר". מה משותף לשניהם? ומה זה בכלל 'ספר הישר'?
מצאתי שני הסברים אפשריים. אבל לפני שאכתוב אותם, צריך להסביר שיש שתי דרכים לפסק את הפסוקים האלה:
דרך א: ויאמר: "..שמש בגבעון דום...". הלוא היא כתובה על ספר הישר (כלומר הביטוי שכולל את "ספר-הישר" הוא לא חלק מהציטוט).
דרך ב: ויאמר: "..שמש בגבעון דום... הלוא היא כתובה על ספר הישר" (כלומר הביטוי הוא כן חלק מהציטוט).
ב דרך א הביטוי 'הלוא היא כתובה על ספר הישר' הוא מעין 'הערת שוליים' של כותב-הסיפור, שבאה לציין שהארוע שמדברים עליו נכתב גם ב'ספר-הישר', שהוא ספר שנכתב בימי התנ"ך ולא הגיע לידינו [ע' פירוש אבן-עזרא ועוד]. לפי דרך זו לא ברור -- למה דווקא שני הארועים האלה נכתבו בספר-הישר?
ב דרך ב, לעומת זאת, הביטוי 'הלוא היא כתובה על ספר הישר' הוא חלק מהציטוט – חלק מהדברים שאומר יהושע או דוד. לפי זה, ספר הישר הוא ספר שהיה מוכר ליהושע ולדוד, והם הזכירו אותו בדבריהם כי (כנראה) התוכן שלו קשור לארוע שעליו הם מדברים. כאמור, מצאתי שתי תשובות לשאלה 'מהו ספר הישר':
יהושע מזכיר את 'ספר הישר' כי כתובה בו ברכה מיוחדת לאפרים: "
", כלומר: זרעו של אפרים יעשה מעשים שיפרסמו אותו בכל הגויים. יהושע, שהוא משבט אפרים, מזכיר את זה כדי לבקש מה' שיעצור את השמש בשמיים – שיעשה נס שיפרסם את אפרים בכל העולם (כל העמים רואים שהשמש נעצרת)
וזרעו יהיה מלוא הגויים
דוד מזכיר את 'ספר הישר' כי כתובה בו ברכה מיוחדת ליהודה: "
". זה בדיוק מתאים לדבריו של דוד "
ידך בעורף אויביך
" -- קשת היא כלי-נשק שניתן לירות בו למרחוק ולפגוע בעורף האויב.
ללמד בני יהודה קשת
"
" : ה' מבטיח שיעשה ניסים ונפלאות לעיני כל העם, ומיד לאחר מכן מזכיר את גירוש האמורי. וזה מסביר את דברי יהושע: "
הנה אנוכי כורת ברית, נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים; וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה ה'... הנני גורש מפניך את האמורי...
יהושע רואה שה' נתן את האמורי לפני בנ"י, והוא מבקש מה' שיקיים את ההבטחה שהבטיח לאותו היום – לעשות נסים ונפלאות לעיני ישראל, כי ההבטחה הזאת "
אז ידבר יהושע לה',
ביום תת ה' את האמורי לפני בני ישראל ; ויאמר
לעיני ישראל:'שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון...'".
".
הלוא היא כתובה על ספר הישר
":ה' מזהיר את ישראל שלא יכרתו ברית עם יושבי-הארץ. כידוע, בנ"י לא קיימו את המצוה הזאת (ע' שופטים ב 2: "הישמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ... פן יהיה למוקש בקרבך
, וה' העניש אותם על זה בכך שהשאיר בארץ גויים שיילחמו בישראל, וביניהם הפלשתים (ע' שופטים ג: "ואתם לא תכרתו ברית ליושב הארץ הזאת... ולא שמעתם בקולי")
"). וזה מסביר את דבריו של דוד. דבריו של דוד נאמרו לאחר המלחמה של שאול נגד הפלשתים בגלבוע, מלחמה שבה נהרגו שאול ובניו. דוד רוצה להסביר לבני-יהודה מה הסיבה לכל המלחמות האלה – למה זה מגיע לנו? למה אנחנו צריכים ללמוד מלחמה ולהלחם נגד הפלשתים? ולכן הוא אומר: "ואלה הגויים אשר הניח ה'... רק למען דעת דורות בני ישראל, ללמדם מלחמה ...: חמשת סרני פלשתים ...
– הסיבה שאנחנו צריכים ללמוד להילחם בקשת היא, שכרתנו ברית ליושב-הארץ – "ללמד בני-יהודה קשת"
".הנה כתובה על ספר הישר