קוד: פליטי מלחמה בתנ"ך
סוג: הבדלים2
מאת: עמוס, אראל
אל: פירושים וסימנים 5
[רוב הפירושים נלקחו מהמאמר "הבדלה בין פסוקים דומים", מאת עמוס עזריה ממושב בית-גמליאל]
בשני מקומות מסופר על פליטים שבאו ממלחמה ובשרו בשורה רעה, וזה מסופר באופן מאד דומה:
|
הפליט שבישר על שבי הארון במלחמת אבן-העזר (שמ"א ד) |
הפליט שבישר על מות שאול במלחמת הגלבוע (שמ"א לא) |
---|---|---|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אבל במבט מעמיק יותר ניתן למצוא הרבה הבדלים:
איש-בנימין, חייל בצבא, והוא נמלט מה
מערכה.והפליט ממלחמת הגלבוע היה נער עמלקי, ש(כמובן) לא שירת בצבא ורק במקרה הגיע לשם (
נקרא נקריתי בהר הגלבוע), והוא נמלט מה
מחנה(מערכה זה המקום שבו נלחמים, ומחנה הוא המקום שבו חונים הצבאות).
ו מדיו קרועים), והפליט מהגלבוע בא בבגדים רגיליו (
ו בגדיו קרועים).
קרוע כותנתו ואדמה על ראשו": חושי הוא רעה דוד, אדם אהוב לדוד, ולכן הוא לובש כותונת – בגד של אנשים אהובים (כמו כתונת הפסים של יוסף) [עמוס].
והנה עלי יושב על הכיסא[ל]
יד[ה]
דרך..." – הוא עקף אותו ו
בא להגיד בעיר. (עלי לא ראה אותו, כי "
עיניו קמה ולא יכול לראות"). אבל אז כל אנשי העיר התחילו לזעוק (
ותזעק כל העיר), ועלי (כנראה) לא היה חרש, ולכן את הזעקה הזאת הוא כן שמע, ושאל "
מה קול ההמון הזה?". ואז לפליט כבר לא היתה ברירה והוא נאלץ לבוא אל עלי ולספר לו הכל. אבל הוא עדיין לא רצה לספר לו מהר מדי, כדי שלא יקבל הלם, ולכן האריך בדבריו וחזר על המשפט הראשון פעמיים:
אנוכי הבא מן המערכה, ואני מן המערכה נסתי היום.
אל דודוהשתחווה לו בהתלהבות:
ויפול ארצה וישתחו. דוד מאד התפלא, כי מצד אחד נראה שהפליט מתאבל (
ואדמה על ראשו), אבל מצד שני הוא נראה מאד נלהב ושמח. ולכן דוד שאל אותו
אי מזה תבוא?האם אתה בא ממחנה-ישראל (המנוצחים) או ממחנה-פלשתים (המנצחים)? והפליט עונה לו
ממחנה ישראל נמלטתי.
מדוע קול הקריה הומה?"
נראה לי, ש".
הקריה" הוא ביטוי מיוחד לירושלים.
בן 98 שנה) ודוד הוא רק בן 30. לכן עלי מכנה את הפליט "
בני", ודוד לא מכנה אותו "בני" אלא רק מצווה עליו "
מה היה הדבר, הגד נא לי!" [עמוס].
נס ישראל לפני פלשתים", והפליט מהגלבוע אומר "
נס העם מן המלחמה". לא מצאתי סימן הגיוני, אבל יש סימן טכני: המילה "
לפני" מופיעה בפסוק שקרה לפני [עמוס]. { שימו לב: בפסוקים שמתארים את המלחמה עצמה המצב הפוך: דווקא במלחמת הגלבוע נאמר "
ופלשתים נלחמים בישראל, וינוסו אנשי ישראל מפני
פלשתים" ובמלחמת אה"ע נאמר "
ויילחמו פלשתים, ויינגף ישראל וינוסו איש לאוהליו"}
וגם מגיפה גדולה היתה בעם", והפליט מהגלבוע אומר "
וגם הרבה נפל מן העם וימותו". בפסוק השני כתוב "
הרבה נפל" בלשון יחיד, כי הידיעה העיקרית היא ששאול נפל על חרבו ומת [עמוס ]. { שימו לב: גם כאן בפסוקים שמתארים את המלחמה עצמה המצב הפוך: דווקא במלחמת הגלבוע נאמר "
וייפלו
חללים בהר הגלבוע", ובמלחמת אה"ע נאמר "
וייפול
מישראל 30000 רגלי"}