פליטי מלחמה

קוד: פליטי מלחמה בתנ"ך

סוג: הבדלים2

מאת: עמוס, אראל

אל: פירושים וסימנים 5

[רוב הפירושים נלקחו מהמאמר "הבדלה בין פסוקים דומים", מאת עמוס עזריה ממושב בית-גמליאל]

בשני מקומות מסופר על פליטים שבאו ממלחמה ובשרו בשורה רעה, וזה מסופר באופן מאד דומה:

הפליט שבישר על שבי הארון במלחמת אבן-העזר (שמ"א ד)

הפליט שבישר על מות שאול במלחמת הגלבוע (שמ"א לא)

1

וירץ איש בנימין מהמערכה...

ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה...

2

ומדיו קרועים, ואדמה על ראשו.

ובגדיו קרועים, ואדמה על ראשו.

3

ויבוא והנה עלי יושב... והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל העיר.

ויהי בבואו אל דוד ויפול ארצה וישתחו.

3

וישמע עלי... ויאמר "מה קול ההמון הזה?"

ויאמר לו דוד "אי מזה תבוא?"

3

ויאמר האיש... "אנוכי הבא מן המערכה, ואני מן המערכה נסתי היום"

ויאמר אליו "ממחנה ישראל נמלטתי"

4

ויאמר [עלי] "מה היה הדבר בני?"

ויאמר אליו דוד "מה היה הדבר, הגד נא לי!"

5

ויען המבשר ויאמר "נס ישראל לפני פלשתים..."

ויאמר [האיש] "אשר נס העם מן המלחמה...",

6

"...וגם מגפה גדולה הייתה בעם..."

"...וגם הרבה נפל מן העם וימותו..."

0

וגם שני בניך מתו חופני ופינחס, וארון הא-להים נלקחה.

וגם שאול ויהונתן בנו מתו.

אבל במבט מעמיק יותר ניתן למצוא הרבה הבדלים:

  1. הפליט ממלחמת אה"ע היה איש-בנימין, חייל בצבא, והוא נמלט מה מערכה. והפליט ממלחמת הגלבוע היה נער עמלקי, ש(כמובן) לא שירת בצבא ורק במקרה הגיע לשם ( נקרא נקריתי בהר הגלבוע), והוא נמלט מה מחנה (מערכה זה המקום שבו נלחמים, ומחנה הוא המקום שבו חונים הצבאות).

  2. לכן הפליט מאה"ע בא במדים ( ו מדיו קרועים), והפליט מהגלבוע בא בבגדים רגיליו ( ו בגדיו קרועים).
    • גם על חושי הארכי נאמר דבר דומה (במרד אבשלום, שמ"ב טו 32): "קרוע כותנתו ואדמה על ראשו": חושי הוא רעה דוד, אדם אהוב לדוד, ולכן הוא לובש כותונת – בגד של אנשים אהובים (כמו כתונת הפסים של יוסף) [עמוס].

  3. הפליט מאה"ע היה טוב-לב. הוא לא רצה להודיע לעלי את החדשות הרעות, כדי שלא ימות מצער. לכן, כשנכנס לעיר וראה "והנה עלי יושב על הכיסא [ל] יד [ה] דרך..." – הוא עקף אותו ו בא להגיד בעיר. (עלי לא ראה אותו, כי "עיניו קמה ולא יכול לראות"). אבל אז כל אנשי העיר התחילו לזעוק ( ותזעק כל העיר), ועלי (כנראה) לא היה חרש, ולכן את הזעקה הזאת הוא כן שמע, ושאל "מה קול ההמון הזה?". ואז לפליט כבר לא היתה ברירה והוא נאלץ לבוא אל עלי ולספר לו הכל. אבל הוא עדיין לא רצה לספר לו מהר מדי, כדי שלא יקבל הלם, ולכן האריך בדבריו וחזר על המשפט הראשון פעמיים: אנוכי הבא מן המערכה, ואני מן המערכה נסתי היום.
    לעומת זאת, הפליט מהגלבוע היה רשע מרושע. הוא מאד רצה להודיע לדוד ששאול מת, ובמיוחד רצה להגיד לו "אני מותתתי אותו", כדי לקבל ממנו שכר-בשורה. ולכן הוא בא ישר אל דוד והשתחווה לו בהתלהבות: ויפול ארצה וישתחו. דוד מאד התפלא, כי מצד אחד נראה שהפליט מתאבל ( ואדמה על ראשו), אבל מצד שני הוא נראה מאד נלהב ושמח. ולכן דוד שאל אותו אי מזה תבוא? האם אתה בא ממחנה-ישראל (המנוצחים) או ממחנה-פלשתים (המנצחים)? והפליט עונה לו ממחנה ישראל נמלטתי.
    • גם יואב בן-צרויה שאל שאלה דומה (בהמלכת אדוניה, מל"א א 42): "מדוע קול הקריה הומה?". נראה לי, ש"הקריה" הוא ביטוי מיוחד לירושלים.
  4. עלי הוא איש זקן מאד ( בן 98 שנה) ודוד הוא רק בן 30. לכן עלי מכנה את הפליט "בני", ודוד לא מכנה אותו "בני" אלא רק מצווה עליו "מה היה הדבר, הגד נא לי!" [עמוס].

  5. הפליט מאה"ע אומר "נס ישראל לפני פלשתים", והפליט מהגלבוע אומר "נס העם מן המלחמה". לא מצאתי סימן הגיוני, אבל יש סימן טכני: המילה "לפני" מופיעה בפסוק שקרה לפני [עמוס]. { שימו לב: בפסוקים שמתארים את המלחמה עצמה המצב הפוך: דווקא במלחמת הגלבוע נאמר "ופלשתים נלחמים בישראל, וינוסו אנשי ישראל מפני פלשתים" ובמלחמת אה"ע נאמר "ויילחמו פלשתים, ויינגף ישראל וינוסו איש לאוהליו"}

  6. הפליט מאה"ע אומר "וגם מגיפה גדולה היתה בעם", והפליט מהגלבוע אומר "וגם הרבה נפל מן העם וימותו". בפסוק השני כתוב "הרבה נפל" בלשון יחיד, כי הידיעה העיקרית היא ששאול נפל על חרבו ומת [עמוס ]. { שימו לב: גם כאן בפסוקים שמתארים את המלחמה עצמה המצב הפוך: דווקא במלחמת הגלבוע נאמר " וייפלו חללים בהר הגלבוע", ובמלחמת אה"ע נאמר " וייפול מישראל 30000 רגלי"}

תגובות