קוד: אסור לבחור את הרע במיעוטו בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל:
דִּרְשׁוּ טוֹב וְאַל רָע לְמַעַן תִּחְיוּ וִיהִי כֵן ידוד אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם.
שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט אוּלַי יֶחֱנַן ידוד אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף"
סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ"
סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב וּשְׁכֹן לְעוֹלָם"
בכל הפסוקים הללו, לא נאמר "סור מגרוע יותר ועשה את הגרוע פחות" אלא "סור מרע" - כל רע שהוא, "ועשה טוב" - רק טוב.
לפעמים צריך להתפשר. כך למשל, כשמשה רבנו בחר לראשונה את השרים והשופטים שינהיגו את עם ישראל, הוא חיפש אנשים שיש להם שבע תכונות (ראו בחירות שלב א, בחירות שלב ב), ולא מצא, ולכן נאלץ לבחור אנשים שיש להם רק שלוש תכונות מתוך ה-7. אולם, לא היתה זו בחירה של "הרע במיעוטו" אלא של "הטוב במיעוטו".
המנהיגים הנבחרים היו טובים, גם אם לא מספיק טובים: "הרי שלא נמצאו שלושה שיהיו להם כל המידות - מה יעשה
ישראל? ומי ידין להם? ויש לומר, שלא נאמרו דברים אלו אלא לכתחילה, שאם
באים להעמיד דיינים, יבקשו מי שיהיו בהם מידות הללו. ואם לא נמצאו שלושה,
יבקשו שניים, ויצטרפו עמהם אחד. ואם לא נמצאו שניים, יבקשו אחד. ואם לא
נמצא, יבקשו שלושה שיצטרפו בהם המידות הללו בכל שלושתם. ולעולם יבחרו הרע במיעוטו,
ולא יעמדו ישראל בלא דיינים, שלא יהיו אויבינו פלילים. ויפתח בדורו כשמואל
בדורו, כיוון שקיבלו אותם עליהם, אף על פי שלא יהיו בהם המידות הללו,
דיניהם דין, ואפילו אחד שקיבלו עליהם, דינו דין, כדתנן "נאמן עלי אבא,
נאמן עלי אביך", ויתבאר לקמן בעזרת ה'
"
(כסף משנה על רמב"ם, סנהדרין ב ז).
למרות הביטוי "הרע במיעוטו" מדובר כאן על "הטוב במיעוטו" על אנשים שיש להם לפחות חלק מהתכונות הטובות, ואינם רשעים. ראו גם:
אולם, מנהיג רע או רשע אסור לבחור כלל, גם אם אין מועמד אחר; בחירה של מנהיג רע עלולה להביא עלינו אסון:
בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם, וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם" (פירוט)
אֲרִי נֹהֵם, וְדֹב שׁוֹקֵק, מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל" (פירוט)
על-פי עיקרון זה ניתן להסביר את היחס המורכב למלוכה בתנ"ך: מלוכה היא דבר טוב רק כשיש מועמד טוב, ולא כשיש מועמד שהוא "הרע במיעוטו" (ראו פרק ג)
"חללית נוחתת על כדור הארץ, רובוט יורד מהחללית ואז:
"הוא הרים יד אחת.
"פניי לשלום," אמר, והוסיף אחרי רגע ארוך של חריקות נוספות, "קחו אותי אל ראש-הלטאה שלכם."
"פורד פרפקט ידע כמובן להסביר זאת כאשר ישב עם ארתור והביט בדיווחי החדשות המטורפים והבלתי פוסקים, שהדבר היחיד שהיה להם לומר הוא שהספינה גרמה כך וכך נזקים שנאמדו בכך וכך מיליארדי לירות והרגה כך וכך אחר לגמרי של אנשים. אחר כך היו חוזרים על כך שוב מפני שהרובוט לא עשה דבר חוץ מלעמוד שם, מתנודד קלות ופולט הודעות-שגיאה קצרות ובלתי מובנות.
"
""מוצאו מדמוקרטיה עתיקה מאוד, אתה מבין..." "אתה מתכוון שהוא בא מעולם של לטאות?" "לא," אמר פורד, שבאותו זמן כבר היה מעט יותר הגיוני ופיכח משהיה קודם, לאחר שסוף סוף אולץ בכוח לשתות את הקפה. "זה לא פשוט עד כדי כך. זה לא מתקרב לשום דבר מובן עד כדי כך. בעולמו, האנשים הם אנשים. המנהיגים הם לטאות. האנשים שונאים את הזוחלים, והזוחלים שולטים באנשים."
"
""מוזר," אמר ארתור, "חשבתי שאמרת שזו דמוקרטיה." "אמרתי," אמר פורד. "זו דמוקרטיה." "אם כך," אמר ארתור וקיווה שאינו נשמע סתום עד כדי גיחוך, "מדוע אין האנשים נפטרים מן הלטאות?" "האמת היא שהדבר פשוט אינו עולה על דעתם," אמר פורד. "לכולם יש זכות בחירה, וכולם פחות או יותר מניחים שהממשלה שבחרו בה קרובה פחות או יותר לממשלה שההם רוצים בה."
"
"אתה מתכוון שהם עצמם בוחרים בלטאות?" "בהחלט," אמר פורד במשיכת כתפיים, "כמובן." "אבל," אמר ארתור והעלה שוב את השאלה הגדולה, "למה?" "מפני שאם לא היו בוחרים בלטאה," אמר פורד, "הייתה הלטאה הלא נכונה עלולה לתפוס את השלטון...
"
(ע"פ דאגלס
אדאמס, "היו שלום ותודה על הדגים" פרק 36. העתקתי מתוך
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=35027&blogcode=2246334)