'גם' היא מילה קטנה, אבל אם שמים לב אליה היא יכולה לעזור לזהות פסוקים. הנה כמה דוגמאות:
|
אמרה שרי על הגר(בר' טז 2) |
|
|
אמרה רחל על בלהה(בר' ל 3) |
|
רחל אומרת את דבריה אחרי שלאה כבר 'נבנתה' (ילדה בנים), והיא רוצה גם כן להיבנות – כמו אחותה. אבל שרי אומרת את דבריה לפני שלאברם נולדים בנים, ולכן היא לא יכולה להגיד 'גם'. [1]
|
נאמר לאשת-פינחס כשילדה את איכבוד (שמ"א ד 20) |
|
|
נאמר לרחל כשילדה את בנימין (בר' לה 17) |
|
שוב, לרחל כבר היה בן (יוסף) ולכן נאמר לה גם . אבל אצל אשת-פינחס – איכבוד הוא הבן הראשון שלה הנזכר בתנ"ך [2] , ולכן לא נאמר לה 'גם'.
|
אמרה אביגיל לדוד (שמ"א כה 24) |
|
|
אמרה האישה החכמה מאבל-בית-מעכה ליואב (שמ"ב כ 17) |
|
|
אמרה בעלת-האוב לשאול (שמ"א כח 22) |
|
בעלת האוב אומרת: 'אחרי שאני שמעתי בקולך, סיכנתי את חיי והעליתי לך באוב את שמואל – שמע גם אתה בקולי ואכול'.
|
נאמר על עשרת-השבטים (מל"ב יז 9) |
|
|
נאמר על יהודה בימי רחבעם (מל"א יד 23) |
|
אחרי פילוג הממלכה היו עשרת-השבטים הראשונים שבנו במות. רק אחר-כך התחילו גם בני-יהודה (בימי רחבעם) ללמוד מהם ולבנות גם להם.
|
דוד ניסה לחגור את חרבו של שאול, לפני שיצא להילחם עם גלית (שמ"א יז 39) |
|
|
דוד חגר את חרבו לפני שיצא להילחם עם נבל (שמ"א כה 13) |
|
בפסוק השני ניתן לראות שדוד לא-כל-כך ממהר לצאת למלחמה עם נבל (הוא כנראה מקווה שנבל יתחרט קודם). לכן הוא קודם אומר לאנשיו "
חגרו איש את חרבו!
" ורק אחר-כך
גם הוא חוגר את חרבו.
המילה 'גם' נאמרת בדרך-כלל דווקא על השני בסדרה; על השלישי (והלאה) כבר לא נאמר 'גם', למשל:
|
אמרה לאה לאחר שילדה את שמעון (בר' כט 33) |
|
|
נאמר על פרעה לאחר מכת הדם (שמ' ז 23) |
|
|
נאמר לאחר מכת הערוב (שמ' ח 28). |
|
|
נאמר על העיר לִבנה (יהושע י 30) |
|
|
נאמר על מנשה, שנזעקו ובאו אחרי גדעון (שופ' ו 35) |
|
|
אמר דוד לאיתי הגיתי (שמ"ב טו 19) |
|
שמעון הוא בנה השני של לאה, אחרי ראובן (על הבנים הבאים שלה כבר לא נאמר 'גם').
מכת הדם היא האות השני שעשה משה לפני פרעה, אחרי מופת התנין (על שאר המכות לא נאמר 'גם').
מכת הערוב היא הפעם השניה, אחרי מכת הצפרדע, שבה פרעה מכביד את ליבו [אחרי מופת התנין, מכת הדם ומכת הכינים נאמר רק שפרעה חיזק את ליבו]. ייתכן שהסיבה לכך היא, שבשתי המכות האלו (צפרדע וערוב) פרעה מבטיח לשחרר את בני-ישראל ומתחרט. [3] (אבל עדיין לא מצאתי הסבר מספק להבדל שבין 'לב כבד' ל'לב חזק').
לבנה היא העיר השניה שכבשו יהושע ובנ"י לאחר מלחמת-מלכי-הדרום, אחרי מקֵדה (הסדר הוא: מקדה, לבנה, לכיש, [גזר], עגלון, חברון, דביר). (על שאר הערים לא נאמר 'גם').
מנשה הוא השבט השני שבא אחרי גדעון (קודם באו אביעזר, אח"כ מנשה, ואח"כ אשר, זבולון ונפתלי. ועליהם לא נאמר 'גם'.).
איתי הגיתי הוא השני שבא עם דוד (קודם באו הכרתי והפלתי ואחריהם הגיתים) (אבל אחריהם באו צדוק והלויים, וגם עליהם נאמר 'גם': "
והנה גם צדוק וכל הלויים איתו, נושאים את ארון ברית האלוהים
"!)
אבל זה לא תמיד נכון, למשל:
|
אמר שמואל לישי (שמ"א טז 8 - 9), גם על אבינדב (הבן השני) וגם על שמה (השלישי) |
|
|
נאמר על שמגר בן ענת (שופ' ג 31) , שהיה השופט השלישי (אחרי עתניאל ואהוד) [4] . |
|
|
(שמ"א יט 20 - 24), נאמר על כל שלוש הקבוצות של מלאכים ששלח שאול לקחת את דוד מניות ברמה, וגם על שאול עצמו נאמר "
|
|
והנה עוד כמה פסוקים עם המילה 'גם' (אתם יכולים להשתמש בטבלה כדי לבחון את עצמכם):
|
הסבר למילה 'גם' |
המקור |
הפסוק |
|
אחרי שהכושי רץ – גם אני ארוץ |
אמר אחימעץ בן צדוק (שמ"ב יח 22) |
|
|
'אחרי שברכת את יעקב, ברך גם אותי' |
אמר עשיו ליעקב (בר' כז 38) |
|
|
'אחרי שהיכיתם את יורם מלך ישראל – הכו גם אותו' |
אמר יהוא על אחזיה מלך יהודה (מל"ב ט 27) |
|
|
אחרי שהקדיש את כל כלי-הכסף וכלי-הזהב שלקח מהגויים שכבש, הקדיש גם את המתנות שקיבל. |
הכלים ששלח תועי מלך חמת (שמ"ב ח 10) |
|
|
'אחרי שהוכחתי אתכם שלא תחטאו – אני מבטיח לכם שגם אני לא אחטא, ואמשיך להתפלל בעדכם' |
אמר שמואל לבנ"י (שמ"א יב 23 ) |
|
|
'לא רק אתה וביתך תעבדו את ה' – גם אנחנו' |
אמרו בנ"י ליהושע (יע' כד 18) |
|
|
'לא רק אתם יודעים שהיום ה' ייקח את אליהו – גם אני יודע' [5] |
אמר אלישע לבני-הנביאים (מל"ב ב 3) |
|
|
'אחרי שהסכמתי להודיע לך את דרכיי – הסכמתי גם ללכת עמכם לארץ כנען' |
אמר ה' למשה (שמ' לג 17) |
|
|
אחרי שנתת לציבא חצי מהשדה – אני מוכן שייקח גם את כל השדה. |
אמר מפיבושת לדוד (שמ"ב יט 31) |
|
|
לא הבנתי |
אמר נתן לדוד (שמ"ב יב 13) |
|
|
לא הבנתי |
אמר נתן לדוד (שמ"ב יב 14) |
|
|
אחרי שהיכו את כל בני בנימין – שילחו באש גם את עריהם. |
נאמר על בני-ישראל במל' הגבעה (שופ כ 48) |
|
|
לא הבנתי |
אמר שמואל לבנ"י (שמ"א יב 16) |
|
|
לא הבנתי |
ענה העבד לאחים (שם 10) |
|
|
'אחרי שהרגת את הגויים הרשעים בסדום ועמורה (בפרק הקודם), תהרוג גם את הגוי הצדיק?' |
אמר אבימלך לאחר שלקח את שרי (בר' כ 4) |
|
|
'לא רק מי שגנב את גביע-הזהב ייענש – גם אנחנו'. |
אמרו אחי-יוסף לעבד-יוסף (בר' מד 9) |
|
|
הפסוק לא לגמרי ברור לי (כי לפי הפשט נראה שהיה צריך לכתוב פשוט "ויהיו עם ישראל") |
העברים שבמחנה הפלשתים (שמ"א יד 21) |
|
|
לא רק שאול ויונתן רדפו אחרי הפלשתים, אלא גם איש ישראל המתחבאים בהר אפרים. |
איש ישראל המתחבאים בהר אפרים (שמ"א יד 22) |
|
|
אחרי ששאול נפל על חרבו – גם נושא כליו עשה זאת. |
נאמר על נושא כליו של שאול (שמ"א לא 5) |
|
|
אחרי שהמית ה' את ער (אחיו הבכור) – המית גם אותו. |
נאמר על אונן בן יהודה (בר' לח 10) |
|
|
אחרי שנלחמו בבנ"י הקרובים אליהם (בעבה"י המזרחי) – עברו את הירדן להילחם גם בבנ"י שבעבה"י המערבי. |
נאמר על בני-עמון (שופ' י 9) |
|
|
אחרי שיעקב הביא מטעמים, גם עשו הביא |
נאמר על עשיו (בר' כז 31) |
|
|
אחרי שכל המלכים התקבצו יחדיו להילחם עם ישראל (ט 1 - 2), החליטו גם הגבעונים לעשות משהו להגנתם [6] . |
הגבעונים (יע' ט 4) |
|
|
אחרי שאתם ירשתם את עבה"י המזרחי – גם הם יירשו את ארצם. |
נאמר לבני-גד ובני-ראובן (דבר' ג 20, יע' א 15 [7] ) |
|
|
אחרי ש"
|
בקברות התאווה (במ' יא 4) |
|
|
לא הבנתי |
אמר משה בעניין חטא העגל (דבר' ט19, י10) |
|
|
אחרי שאהרון נאסף אל עמיו – גם אתה תיאסף. |
אמר ה' למשה (במ' כז 13) |
|
|
'אחרי ששמענו את אחיתופל – נשמע גם את חושי' |
אמר אבשלום על חושי הארכי (שמ"ב יז 5) |
|
|
אחרי שאני עשיתי אתכם חסד – עשו גם אתם עם בית אבי חסד. |
אמרה רחב למרגלים (יע' ב 12) |
|
|
'אחרי שהבטחת לי דברים גדולים – הבטחת גם לביתי (כלומר לבנים שלי) דברים גדולים (שיבנו את ביהמ"ק). |
אמר דוד לה' (שמ"ב ז 19) |
|
|
'אחרי שאני אתקע בשופר – גם אתם תתקעו' |
אמר גדעון לאנשיו (שופ' ז 18) |
|
|
'אחרי שהרגתי את האתון [8] – הייתי הורג גם אותך אם האתון לא היתה נוטה מפני' . |
אמר המלאך לבלעם (במ' כב ) |
|
|
'אחרי שהוצאתי אותך מסדום (למרות שהתמהמהת), גם אשאיר לך את העיר צוער, שתוכל לברוח אליה [9] .' |
אמר המלאך ללוט (בר' יט 21) |
|
|
ברור |
אמר בלעם לשרי-מואב השניים (במ' כב 19) |
|
| לפי הפירוש המקובל - יש כאן שתי נבואות פורענות: ה' קרע את מלכותך מעליך, וגם הוא לא יתחרט על כך.
לפי הפירוש שלי (אראל) - יש כאן שתי תוצאות של העובדה ששאול שמע בקול העם: ה' קרע את מלכותך מעליך, וגם עם ישראל יישאר נאמן לך. ע"ע נצח ישראל | שמואל לשאול (שמ"א טו 28-29) |
קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום... וגם נצח ישראל לא ישקר ולא יינחם... |
| ה' מקבל את שתי הדרישות של משה. ע"ע הויכוח על הליכת פני ה' עם ישראל | ה' למשה (שמות לג17) |
'גַּם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה... |
[1] פירוש אחר: רחל בוודאי הכירה את הסיפור של שרי, ולכן היא אומרת " גם אנוכי" – כמו שרי.
[2]
אבל בהמשך נזכר שהיה לה עוד בן, כמו שכתוב אחר-כך (שמ"א יד 3) "
ואחיה בן
אחיטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן ה' בשילה נושא אפוד
"
[3] ע' "פירושים וסימנים לתורה", בפרק על "מכות מצרים".
[4] שמעתי (בשם ד"ר ניסן אררט) שיש חוקרים שטוענים, שהסיפורים בסדר שופטים לא מסודרים בסדר כרונולוגי. לפי זה ייתכן ששמגר היה בכלל אחרי שמשון. אם זה נכון אז:
הוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים",
ויושע גם הוא את ישראל"
והושיע את עמי מיד פלשתים" (לא כתוב 'גם').
[5]
אני לא מבין איך בני-הנביאים יכלו לחשוב אחרת: איך הם יכולים להגיד לאלישע "
הידעת כי היום ה' לוקח את אדוניך מעל ראשך?";
האם הם באמת חשבו שאלישע יודע פחות מהם? (ייתכן שבגלל-זה אלישע מוכיח אותם ואומר להם '
החשו!')
[6]
וחז"ל פירשו, שגם בימי משה באו גרים שהצטרפו לישראל בערמה, כמו שכתוב (דברים כט 10) "
מחוטב עציך עד שואב מימיך
".
[7]
הפסוק בספר יהושע הוא כמעט זהה לפסוק בספר דברים, רק שבספר דברים כתוב "
גם הם
" ובספר יהושע כתוב "
גם המה
"
[8] זה לא כתוב, אבל כך פירש רש"י. ולפי מה שהוסבר למעלה – קל להבין מאיפה רש"י לקח את הפירוש הזה: לפי כללי השפה העברית זהו ה'פשט'! (לפי רש"י, המלאך הרג את האתון כי היא הלבינה את פניו של בלעם לעיני שרי מואב. ואין כאן מקום לפרט [ע' בגמרא, ע"ז ד:]).
[9]
לעומת זאת, בפסוק "
שמעתי בקולך ואשא פנייך
" (שאמר דוד לאביגיל, שמ"א כה) אין 'גם', כי דוד עשה לאביגיל רק טובה אחת – נמנע מהרוג את בעלה.