פירוש שד"ל על דברים פרק כא

קוד: שד"ל דברים כא בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: הקלדה: אלמונית

אל: מימון: אלמוני

[ א ] כי ימצא חלל: מצוות עגלה ערופה איננה למען יתגלה הרוצח ( כדעת הרמב " ם מורה חלק ג ' פרק מ '. ואחריו בעל ס ' החינוך ודון יצחק ובעל מנחה בלולה והמעמר), אלא לשתי כוונות: האחד, לחזק האמונה המפורסמת באומה שכל ישראל ערבם זה לזה ושלארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו; ולכן אחרי שאין הרוצח ידוע להם ואל יוכלו לעשות בו דין, יערפו תחתיו העגלה וירחצו הזקנים את ידיהם, לסימן, כי הם ושולחיהם נקיים וכפיהם לא נגואלו בדם ההרוג. והשגיח, כדי שבתוקף אמונתם בעונש המגיע לארץ בשביל הדם אשר שופך בה. לא יבואו להרוג נקי שיהיה נחשד על הרציחה ההיא, בזולת ראיה גמורה ועדות ברורה. כי אמנם אעפ " י שיודעים היו שאין כל העם ערבים על מכה רעהו בסתר, היה אפשר להם לחשוב שזה אמנם אינו. אלא כשאין ההרוג ידוע, אבל בנדון שלנו שהחלל נמצא, ייתכן שיהיו כל הקהל נענשים, אם לא ישתדלו עד שיימצא הרוצח.

[ ד ] אל נחל איתן: רש " י וכל הקדמונים ( אנקלוס וירושלמי וסורי ויוני ורומי) פירשו נחל: ענין עמק, ואיתן: קשה, מן איתן מושבר ושים בסלע קנך ( במדבר כ " ד כ " א) וכן נכון; והרמב " ם ( הלכות רוצח פרק ט ' הלכה ב ') פירש נחל מים השוטף בחוזק, וכן רבים מן האחרונים פירשו איתן נצחי, ונחל איתן הוא לדעתם נהר שאינו פוסק, ונסתייעו מעמוס ( ה ' כ " ד) ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן, ומתהלים ( ע " ד ט " ו) אתה הובשת נהרות איתן, ופירשו אשר לא יעבד בו ולא יזרע, כי כשהנחל יחרב וייבש, ייתכן לעבוד ולזרוע בקרקעיתו. ואם הנחל אינו פוסק לא ייתכן לעבוד ולזרוע בו. וכתב ראזנמילר, כי לכך היו עורפים העגלה אל נחל איתן, כדי שהמים השוטפים ישטפו את דמה; וזה שיבוש, ונהפוך הוא, כי לכך ציותה תורה שיערפו את העגלה בקרקע קשה, כדי שיהיה דמה נשאר ורישומו ניכר ובלתי נבלע, על דרך ( יחזקאל כ " ד ח ') נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות, כדי שיצעק חמס, כטעם ( בראשית ד ' ז ') קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה, והנה מאחר שלא היה אפשר להמית הרוצח ( כי לא היה נודע), ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו, ציותה תורה לשפוך תחתיו דם העגלה לכפר על הארץ ועל העם, והדם הזה המכפר ראוי שלא יתבלע בקרקע, אבל יישפך על צחיח סלע לכפר על הדם הנקי ולהשקיט צעקתו שהוא צועק מן האדמה. גם הביאו קצת מן האחרונים ראיה מן ורחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל, שהיה הנחל מים - וגם זה הבל, כי לא אמר הכתוב, שירחצו את ידיהם ב " נחל ", אלא על ( אצל) העגלה הערופה בנחל, ואין ספק שזקני העיר היו באים שם עם משרתיהם והיו מביאים עמהם ספל מים ושאר כלים המצטרכים לאותה מצווה.

[ ז ] ועינינו לא ראו: שלו ראינו מי ששפך אותו, הרגנוהו, ורחיצת הידים לעשותן נקיות, והוא דרך סימן, כמו ( ישעיה א ' ט " ו) ידיכם דמים מלאו, ואמרם: ידינו לא שפכו, לא שתעלה על דעתך שהם הרגוהו: אבל טעמו: ידינו נקיות מהריגתו מכול וכול, שלא גרמנו מיתתו בשום פנים כגון בהעדר שמירה בדרכים או בהעלים עין מרוצחים אחרים.

פרשת כי תצא

[ יב ] והבאתה וגו ': הכוונה כדברי נתיבות השלום, שלא יכריחנה להיות לו לאשה מיד, שעודה מצטערת על פרידתה מבית אביה, אבל יניח לה שתתאבל ותעשה רצונה חודש ימים ואח " כ ייקחנה לו לאשה. והנה גילוח הראש היה סימן אבלות אצל בני קדם: כי כל ראש קרחת וכל זקן גרועה ( ירמיה מ " ח ל " ז), וכן והסירה את שמלת שביה היא שמלה של שק שנתנה עליה בבוא האויב בעיר והיתה נקראת שמלת שבי, כי היו לובשים אותה כראותם כי כלתה להם הרעה, והנה מאחר שבדעתך לקחתה לך לאשה, לא תניחה בניוולה, ואע " פ שתניח לה לבכות את בית אביה, תפייסנה בדברים ותודיע לה שאיננה בשביה. ולשון ועשתה את צפרניה אין ספק שענינו תיקון. ואנחנו לא נדע מנהג הימים ההם, ואולי תיקון הצפרנים לאבלות הוא הוא גידולן, שאם היה מנהג האבלים לגדל צפרניהם, גידולן זהו תיקונן.

[ יד ] תתעמר: נ " ל בחילוף אל " ף בעי " ן מל ' ( תהלים צ " ד ד ') יתאמרו כל פועלי און, את ה ' האמרת היום ( למטה כ " ו י " ז). תחת: זה שאסור לך להתעמר בה הוא חלף ובשכר מה שעיניתה, וכיוצא בזה למטה כ " ב כ " ט.

[ יח ] סורר: נ " ל שאינו עושה מה שאומרים לו לעשות , " ומורה " עושה מה שאומרים לו שלא יעשה, וזה מכעיס יותר.

[ כג ] כי קללת אלקים תלוי: הריגת החוטא עושה רושם ברואים, וכל העם ישמעו וייראו ולא יזידון עוד ( למעלה י " ז י " ג). אבל ההתאכזרות על הגוף המת אינו מועיל כלום, אבל הוא מזיק, ואם יונח הנהרג תלוי על העץ למאכל לעוף השמיים, זה לא יועיל להרחיק את האדם מן העברה, רק יביא ברואיו הרגשת חמלה ורחמים. ויבואו לקלל את השופטים והמשפט האלקי. כן דעת רשב " ם והוא הנכון. ור ' יוסף קרא פירש: מה שעשה עברה שקילל השם, כבר נטל שכרו ועונשו, שהרי תלו אותו, ולכך לא תלינו נבלתו ( זה מצאתי בגליון פירוש התורה כ " י שבידי, שהודעתי טיבו בכרם חמד ז ' עמוד ס " ח), ואחריו החזקוני כתב: דבר אחר: יאמרו אם הקל במצוות, הקב " ה כבר נטל במיתה את שלו, ודי לו במה שנתלה. ודבריהם קרובים לדברי רשב " ם אלא שהם מפרשים " קללת אלקים " על החוטא שקלל את השם ( לדעת ר ' יוסף קרא) או שהקל במצוותיו ( לדעת החזקוני). ואולי היה קשה בעיניהם לפרש " אלקים " על השופטים. כדעת רשב " ם; ולפי דעתי אין הקללה לשופטים ממש, אלא למשפט האלקי, כי השופטים לא ישפטו אלא על פי הדינים האמורים בתורת האלקים, וכשהם עונשים והורגים, המשפט לאלקים הוא, ולא תטמא את אדמתך: ועוד טעם אחר שאין ראוי שתגרום טומאה לארצך, מה שיהיה אם יונח הפגר תלוי עד שיפול איברים איברים ויתפזרו חלקיו כה וכה.