פירוש שד"ל על במדבר פרק כה

קוד: שד"ל במדבר כה בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: הקלדה: ליאת חומסקי

אל: מימון: אראל סגל

[א] ויחל העם לזנות אל בנות מואב : נראה כי תחילה החלו לזנות בלבד, ומזה נמשך שהנשים קראו אותם לזבחיהם, ואז השתחוו לאלהיהן ונתחברו עמהן בעבודת בעל פעור. והנה בני ישראל החלו לזנות אל בנות מואב, ולא היה בזה שום נכל מצד המואבים, כי הם לא הפקירו את בנותם, רק ישראל זנו עם הבלתי צנועות, ואח"כ כשהחלו להשתחוות לאלהיהן, אז המדינים (בעצת בלעם שהיה אז בקרבם) התנכלו להפקיר את בנותם היותר צנועות והיותר חשובות, כגון כזבי בת נשיא מדין, כדי להחטיא את ישראל ולהסיר מהעליהם אהבת אלהיהם והשגחתו.

[ג] ויחר אף ה' בישרא ל: שלח בם המגפה (רש"י).

[ו] ויקרב אל אחיו את המדינית : להתפאר בה ולהראות להם מי האשה אשר מצא לו, שהיא בת נשיא מדין, ואחר שהקריבה לפני אחיו, חזר עמה לאחוריו אל הקבה להשתעשע עמה. והנה הקבה היתה של האשה המדינית, וזה טעם ואת האשה אל קבתה (לדעתי ונגד הטעמים); וסיפר הכתוב זה להגיד שבחו של פינחס, שלא נתירא מבוא בין המדינים להרוג בת נשיאם. והנה קודם שיתחילו השופטים לדון ולהרוג, בא זמרי, ופינחס הרגו, ומיד נעצרה המגפה, והשופטים לא הוצרכו עוד לעשות משפטם, כי לא נאמר ( פסוק ד') קח את כל ראשי העם, אלא למען ישוב חרון אף ה' מישראל, וכבר שב על ידי פינחס.

[ח]אל קבתה : לדעת בעלי הנקוד והטעמים קבתה איננה ענין קבה, אבל (כדעת אנקלוס) ענין נקבוּת , ולפי הפשט היה ראוי להטעים: ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל.

פרשת פנחס

[יג] ברית כהונת עולם : לפי הפשט הכוונה כדעת ראב"ע ורלב"ג שהכהנים הגדולים יהיו מזרעו, ועיין רלב"ג.

[יח] כי צוררים הם לכם : הנכון כפירוש הראב"ע, היו צוררים לכם לשעבר בנכליהם, אשר ניכלו לכם להחטיאכם, ויהיו צוררים לכם לעתיד משנאתכם אתכם על דבר כזבי שנהרגה.