קוד: שד"ל ויקרא ו בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: אלמונית
אל: מימון: אלמוני
ב צו את אהרן ואת בניו : בתחילת הס ' אמר דבר אל בני ישראל , וכאן אמר צו את אהרן ואת בניו ; וכתב הרמב " ן כי שם יצווה בהבאת הקרבנות וישראל מביאים אותם , וכאן אמר צו את אהרן כי ידבר במעשה הקרבנות והכהנים יעשו אותם ; ותלמידי מוהר " ר י ' א ' אוסימו מוסיף כי עיקר המכוון בפרשת ויקרא הוא להגיד מעניני הקרבנות מה שנוגע לבעלים , ודרך עראי מגיד קצת ממה שנוגע לכהנים ; ובפרשת צו העיקר הוא להגיד מה שנוגע לכהנים , הן מה שמוטל עליהם לעשות , הן מה שהוא חוק להם לקבל חלף עבודתם , גם מה שמוטל עליהם להורות כגון לכמה זמן הזבחים נאכלים ואיסור אכילתם בטומאה ואיסור החלב והדם , היא העול : ל ' דליקה ושרפה , וכמו ( במדבר ח ' ב ') בהעלותך את הנרות , והכוונה לומר הקרבן הזה הנקרא עולה על שם שכולו נשרף , יהיה על מוקדה על המזבח כל הלילה , ובבוקר יוסר הדשן , וכן נראה דעת ראב " ע . 1
היא העולה על מוקדה כל הלילה עד הבקר : עיקר הפרשה הזאת הוא לצוות על תרומת הדשן והוצאת הדשן , ולפיכך אמר שהעולה נשרפת והולכת ( ביום וגם ) בלילה עד הבוקר ולא אח " כ , כי בבוקר ירימו הדשן ( מוהר " ר י ' א ' אוסימו ).
ג מדו בר : הבא לתרום את הדשן ילבש בגדי כהונתו , מלמד שהיא עבודה וצריכה בגדי כהונה ( רנ " ה וייזל ), ורק הוצאת הדשן מחוץ למחנה אינה עבודה והכהן לובש בגדים אחרים . הדשן אשר תאכל האש : כאילו אמר : אשר תדשן האש באכלה את העולה .
יא יקדש : עיין שמות כ " ט ל " ז .
יג אהרן ובניו : לפי הפשט אין הכוונה אלא על הכה " ג שהיה מקריב מנחת חביתין ביום משיחתו ומשם והלאה מנחת תמיד כל ימי חייו ; וטעם ובניו לדעת ראב " ע ורשב " ם מי שיהיה מבניו שיעמוד תחתיו לכה " ג , וכמפורש אח " כ בפסוק ט " ו , וכמים דרשו ( מנחות נ " א ע " ב ) על כהן הדיוט כשעושה עבודה ראשונה צריך חנוך במנחה , ונראה שכן היה מנהג הכהנים , ואף על פי שאינו מצוה מן התורה .
יד מרבכת : ראב " ע כתב אין לו אח , ותפשו אותו ר ' משה לנדא והמעמר , כי הנה עוד מרבכת למטה ז ' י " ב וגם בד " ה א ' כ " ג כ " דט , ותפישתם שוא והבל , כי משני המקומות ההם אין ללמוד כלל מה ענין מרבכת , והוא באמת כמי שאן לו אח .
יט המחטא אותה יאכלנה : וכיוצא בזה למטה ז ' פסוק ז ' וח ' וט '; כך היה הענין מימות משה עד דוד , ואז התקינו כ " ד משמרות כהונה ( תענית כ " ז ע " א ) וכל העובדים ביום אחד ( והם הנקראים בית אב ) חולקים בבשר החטאת והאשם המובאים ביום ההוא , והוצרכו חז " ל ( זבחים צ " ט ע " א ) לפרש הכהן המחטא אותה להוציא את הטמא בשעת עבודה ( עיין רש " י כאן ולמטה ז ' ז ' וח ' וט '). ומתי יפקחו עיניהם של המחזיקים באוולת ואומרים שהתורה נכתבה בזמן המלכים ?
כ יזה : בנין הקל משורש גזה שענינו קפיצה , אם יקפוץ מדמה על הבגד , ובהפעיל ענינו זרק המשקה באופן שיקפוץ ממקום למקום . 2
כא ומורק ושוטף במים : נ " ל כי מילת ומרק צריכה טפחא , כי השטיפה היא במים אבל המירוק איננו במים אלא בחול או בדבר אחר , ואף אם מערבין קצת מים בחול , חאין המים עיקר , אלא החול , ועיין למהט י " ב ב '.
כב כל זכר בכהנים יאכל אותה : הכהן המחטא אותה רשאי לתת מבשרה למי שירצה , ובלבד שיהיה כהן וזכר ( רנ " ה וייזל לפי הפשט למעלה י " ט ).
1 ב " המשתדל " לשד " ל לס ' ויקרא בא עוד : היא העולה , הוא בינוני , והכוונה היא היא הנשרפת , מלשון בהעלותך את הנרות ( במדבר ח ' ב ') על שם שהשלהבת עולה וכן שורש " דלק " מן על ההרים דלקונו ( איכה ד ' י " ט ) ומדלג על ההרים ( שיר השירים ב ' ח '), וכן " נסק " ( ואש נשקה ביעקב [ תהלים ע " ח כ " א ]). מסיקין את התנור , מן אם אסק שמים שם אתה ( תהלים קל " ט ח ').
2 ב " המשתדל " של שד " ל לס ' ויקרא בא עוד : ובלשון המושאל אמרו : כן יזה גוים רבים ( ישעיה נ " ב ט " ו ) יגרום לגויים רבים שיקפצו מרוב התמהון ( וזה אחד מן הפרושים שגנב ממני גזניוס בספר " האוצר " שלו ).