פירוש שד"ל על שמות פרק לח

קוד: שד"ל שמות לח בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: הקלדה: אראל סגל

אל: מימון: אראל סגל

חומש שמות - פרק ל"ח

(ח) במראות הצובאות : נחושת המראות היה נחושת קלל וממורט יותר משאר נחושת, לפיכך בחר לעשות ממנו הכיור (דון יצחק). הצובאות אשר צבאו : אולי הכוונה על דרך "הבא לצבוא צבא לעשות עבודה באוהל מועד" (במדבר ד' כ"ג), וכן "הלא צבא לאנוש עלי ארץ וכימי שכיר ימיו" (איוב ז' א'), זמן קבוע לעבוד עבודה ליום אחד או ליומיים או לאיזה זמן שיהיה. והנה, קצת הנשים קבעו לעצמן חוק ללכת פתח אוהל משה [שהיה נקרא "אוהל מועד" (למעלה ל"ג ז'), ושם היו הכול מביאים תרומתם, עיין למעלה ל"ו ג'] לעשות מלאכה בתרומת הקודש, כגון לטוות את העיזים או מלאכה אחרת, והן נתנו מראותיהן, וכן "הצובאות" שאצל בני עלי (שמ"א ב' כ"ב) היו מביאות קרבן ומתעכבות שם יום אחד או יומיים נעצרות לפני ה' (כאמור בדואג, שמ"א כ"א ח').

(כא) משכן העדות : מלשון "ארון העדות", ענין תורה, והמשכן כולו נקרא על שם לוחות העדות וארון העדות, כי הם עיקר הקדושה, הלא תראה למעלה (כ"ה א' ח' י') "ויקחו לי תרומה", "ועשו לי מקדש", ומיד "ועשו ארון".

(כד) הככר הוא ג' אלפים שקל.

תגובות