קוד: שד"ל שמות י בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: הקלדה: אלמונית
אל: מימון: אלמוני
[ א ] בא אל פרעה : כי עוד במכות אחרות אני רוצה להכות את מצרים , כי בעבור זה הכבדתי את לבו .
[ ב ] התעללתי במצרים : כמו כי התעללת בי ( במדבר כ " ב כ " ט ) ויתעללו בה כל הלילה ( שופטים י " ט כ " ה ), הלא כאשר התעלל בהם ( ש " א ו ' ו ') ודקרוני והתעללו בי ( שם ל " א ד '), והתעללו בי ( ד " ה א ' י ' ד ') פן יתנו אותי בידם והתעללו בי ( ירמיה ל " ח י " ט ), כל אלה עם בי " ת אחריהם כמו זה , וכולם ענינם היזק מחובר לבזיון ; אך התעולל מצאנוהו בלא בי " ת אחריו וענינו פעולה , להתעולל עלילות ברשע ( תהלם קמ " א ד '); ונ " ל כי התעלל בפלוני עיקר הוראתו פעל כחפצו בפלוני , וכלומר לרעתו של פלוני ( כמו שהיא פעמים הרבה הוראת הבי " ת ), וההתפעל מורה על זה , כמו התהלך : הלך לכאן ולכאן כפי חפצו , לא מהלך הד קבוע .
[ ג ] לענות : כמו להענות , נפעל , וענינו להיכנע , ל ' עוני וענוה , וכמו נגש והוא נענה ( ישעיה נ " ג ז '), ע ' שם פירושי ; ואולי ג " כ הקריאה לענות בבנין הקל , כמו אני עניתי מאד ( תהלים קט " ז י '), ומהמונם לא יענה ( ישעיה ל " א ד ').
[ ד ] ארבה : מכה זו אינה מצויה במצרים אלא לעתים רחוקות . ואייכהארן אמר כי להיות שהארבה נוסע בסדר כאנשי צבא , החלוץ לפניו והמאסף אחריו , משה ר אה החלוץ והבין כי מחר יבוא הארבע ; ויפה חשיב ראזנמילר , כי לא ייתכן שמשה לבדו בכל מצרים ראה זה ושאר המצרים לא ראו , ואם ראו , היו מבינים שאין כאן מעשה נסים , בגבולך : עיין למעלה ז ' כ " ז .
[ ה ] יתר הפלטה : כל הפלטה אינה אלא מעט .
[ ח ] ויושב את משה : עיין " בכורי העתים " תקפ " ז עמוד 178.
[ י ] כי רעה נגד פניכם : ע " ד כי טוב נגד חסידיך ( תהלים נ " ב י " א ) כלומר ראו כי רעה תבוא אליכם , שאם תעמדו בדעתכם לבקש לילך כולכם , לא סוף דבר שלא אשלח אתכם , אלא שאעניש אתכם בחמה , כי אז אדע בבירור שהיתה כוונתכם לברוח ולהתל בי ( וכן נראה דעת ראב " ע ).
[ יג ] רוח קדים : אם היתה רוח מזרחית , בא הארבה מארץ ערב , אמנם הארבה מצוי יותר בארץ כוש , ולפי זה היה צריך שתהיה הרוח רוח תימן ; ודעת בושארט כתרגום אלכסנדרי כי רוח קדים זה היה רוח תימן ; וראזנמילר אומר כי אולי היתה רוח מזרחית דרומית , והביא סיוע ממזמור ע " ח כ " ו : יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן , שהרוח שהביא השליו נקרא קדים וגם תימן , כי היה מזרחי דרומי , ואין לומר כי קדים תואר לרוח עזה מאיזה צד שתבוא , כי למטה מפורש כי רוח ים היה הפך הרוח הזה , ולפיכך אין לדחוק ולומר שבא הארבה מארץ כוש , כי לא ייבצר מה ' להביאו מארץ ערב .
[ יד ] לפניו וגו ' ואחריו וגו ': דרך מליצה והפלגה , וכן ביואל ב ' ב ', והיה אפשר לומר שהכוונה לא היה כמוהו במצרים ( יח " ף ), ואעפ " י כן רחוק הוא שיחוש הכתוב לדבר כאן על העתיד ולהודיע שלא יהיה כמוהו עוד לעולם .
[ טו ] ותחשך הארץ : כיוצא בזה ראה פורסקאל במצרים בשנת 1761, וז " ל : כאשר עפו במרום בצורת נחיל נראה מרחוק האויר כמו עשן .
[ כא ] וימש חשך : ויש שפירשו כמו ויאמש , ואמש ל ' לילה וחושך , ואין טעם לומר ויחשיך חושך ; ואחרים פירשו משורש משש , והוא הנכון , אלא שאמרו שנעשה האויר עב עד שימששו אותו . והנכון שהיא מליצה כמליצת ימששו חושך ולא אור ( איוב י " ב כ " ה ) שטעמו ימששו בחושך , אף כאן ויהי חושך , עד שמיששו בחושך כאשר ימשש העיור , וכן בתרגום ירושלמי : ויהון ממשמשין בחשוכה . ואייכהארן ייחס המכה הזאת לרוח חזק חם ומזיק הנושב במצרים מפסח עד עצרת באותם חמשים יום הנקראים אצלם עדיין חמשין , ואז בני אדם מוכרחים לישב בביתם ולא יצאו החוצה ; וכל זה איננו שוה לאייכהארן , כי אמנם אין מדרך הרוח ההוא שיימשך ממנו חושך גמור , עד שלא יראה איש את אחיו בתוך ביתו . אמנם מצאנו שאירע במצרים לפעמים חושך גדול , אבל היה תמיד בסיבת רוח סערה וסופה גדולה , וכאן לא נזכר דבר מזה .
[ כג ] ולא קמו איש מתחתיו : לא יצאו מביתם , כמו שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי ( למטה ט " ז כ " ט ) ( רשב " ם ראב " ע רמבמ " ן ). ולכל בני ישראל היה אור במשבתם : בארץ מושבותם .
[ כד ] ויקרא פרעה : מקץ שלושת ימי החושך .
[ כו ] מה נעבוד את ה ': איזו עבודה , איזה מין עבודה יצווה אותנו , לא נדע איזה מין וכמה מכל מין יצווה להקריב ( ראב " ע ), ומה שכתב רש " י : שמא ישאל יותר ממה שיש בידנו , הכוונה לא נוכל לקחת עמנו קצת ממקננו ולהניח קצתו , שמא ישאל יותר ממה שלקחנו עמנו .